תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ח סימן ח׳

ואשר נדפס משמו במס' נזיר דף כ"א ע"ב וז"ל נראה לי היתר מכאן לשערות שנשים נשואות נותנות בראשיהן עכ"ל גם ע"ז ההיג בעל באר שבע דשם מיירי נמי תחת השבכה ומעלתו הרב נ"י הוכיח דע"כ שם בנזיר מיירי תחת השבכה והיה בר גילי' ובר מזלי' בזה עם בעל שאילת יעב"ץ סי' ט' שכתב עליו וז"ל ולא נהירא לי היתר זה ולא ידענא מאי דעתי' אי בבית וחצר ודאי שרי דלא גרע מקלתה ולדעת תוספות אפילו בשערה שרי דאל"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה מכ"ש פאה נכרית ואי בר"ה ותחת קשוריה נמי פשיטא אלא ודאי בר"ה ובגלוי למעלה מקשוריה איירי דשרי ואיני רואה מהיכן למד פשיטות היתר זה ומהיכא דייק אי מדאמרינן הכא אפשר בפאה נכרית מנ"ל דבר"ה איירי ותדע דע"כ לא קמיירי בהכי דהא לא אתינן להכי אלא משום דלא מצי בעל למימרי אי אפשר באשה מגולחת וא"כ לר"מ אטו בשערה מי איכא למימר דשר למיפק בי' לר"ה הא פריעת הראש דאורייתא אלא ודאי ה"פ דאשה מגולחת היא נמאסת קצת לבעלה מפני שלפעמים בביתה שאינה יכולה להזהר כ"כ מגלי שערה כשראשה נגלה ונראית קרחת והיא מתגנה עליו לפי שהשער נוי הוא לאשה כדבר הכתוב שיר השירים ולזה קאמר הת"ק דאפשר לה לעשות תקנה לזה שלא תתגנה על בעלה ע"י קרחותה ולעולם בשוק יש איסור בפאה נכרית וגלוי וכן עיקר לענ"ד דלא עדיפא פאה נכרית מקלתה דבשוק אסירא מדת יהודית כדאית' בהמדיר עכ"ל אות באות מסתימת לשונו נראה דאישתמיטתי' דברי הספר באר שבע ודברי שלטי גבורים במס' שבת ולפ"מ שבארתי בחנם השיגו דבעל ש"ג לא התיר אלא בפאות היוצאות מבין קשוריה ולכך דקדק בלשונו גם בנזיר שנשי' נשואות נותנות בראשיהן ולא אמר על ראשיהן ואף ר"מ דאמר שיכו' לומר אי אפשר באשה מגולחת אפילו בר"ה מיירי שהבעל חושש דלפעמים השבכה נעתקת ממקומה לרפיון קשוריה או לסבה אחרת ותהא נראית מגולחת בצדעים ומול עורף וגבה פדחת ות"ק ס"ל במקומות האל אפשר בקלעי פאה נכרית כמ"ש ואין ענין כלל לאיסור פריעת ראש ודת יהודית ועיין עוד לקמן אי"ה.