וראיתי נמי להפר"ח שהביא דברי תוספות בב"ק (י' א') שהחליטו ג"כ שער המת מותר בהנאה והוא דכתב שם וז"ל ואי משום שהשער מותר כדאמרינן פ"ק דעירובין (ז' ב') ה"נ שער פסולי המוקדשין מותר כדאמרינן בבכורות דף כ"ה עכ"ל הרי להדי' דסברי שער המת מותר בהנאה וראייתם מפרק קמא דעירוכין והיינו שסברי כפירש"י בדברי רנב"י ופסקי' כותי' ודלא כרבינו הרמב"ן בס' תורה האד' בשער ההוצאה והרשב"א בתשו' הביא נמי דברי תוספות אלו אלא שטעות נפל שם בדפוס היוצא מזה דהרמב"ם והסמ"ג ותוספות ופר"ח ותי"ט וכן כנה"ג בי"ד סי' שמ"ט שהבאנו לעיל כולן סוברין דשער המת מותר בהנאה ולפ"ז לכאורה אין כאן חשש אמנם אנו ע"פ הטור והש"ע חיין ועליהם אנו סומכין בין להקל ובין להחמיר ובפרט במקום שאין צורך ובהפוכו יש פריצות ועריות שאין לסמוך על דעת המתיר ובפרט האוסרין לאו דרדקי המה והמה רבינו הגדול הרמב"ן והרשב"א והטור והש"ע ויותר מכל אלה דעת הגאון בשאלתות כתב מפורש בפ' חקת סי' קל"ג וז"ל ואסור לאיתהנוי מן שכבי מן מזיי ותכריכין דילי' ודאי פיאה נכרית אי אקניתה מחיים שרי' ואי לא לא וכו' וא"כ מפורש בהדי' דלא כהרמב"ם ודעמי' ואני תמה על כל הפוסקים שלא הביאו דברי השאלתות הלא בכל הדברים הוא להם כאור המאיר בחושך.
תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ז סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.