תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ז סימן ו׳

ובגוף הדבר להליץ בעד הרמב"ם שסובר דשער המת מותר בהנאה כתב הלח"מ במקומו דהרמב"ם סובר כפירש"י בעירוכין בהאי דר"נ וז"ל רש"י שם אלא אר"נ לעולם שער ממש ודקשי' לך אסורי הנאה נינהו לא קשי' דשער המת לא מיתס' בהנאה דלא דמי לשער בהמה שנהרגה דאשה מיתתה אוסרתה ושער לאו בת מיתה היא ואין עשוי' להשתנות אבל בהמה גמר דינה אוסרתה עכ"ל רש"י ופסק הרמב"ם כר"נ ולא כרב ורבא שם שסבירו להו תרווייהו שער המת אסור בהנאה וכן כתב הרב תי"ט במשנה בעירוכין שכן העלה במהדורה בתרא דלא כהטור וש"ע וסייעו להרמב"ם מהא דרנב"י וכן כתב הרב בית הלל בש"ע סימן שמ"ט וכן כתב הרב פרי חדש בביאוריו על הרמב"ם פ"ז מה"ל עכו"ם דהרמב"ם והסמ"ג פסקו להדי' שער המת מותר בהנאה דהמה סברי כפרש"י כדברי רנב"י וסיים דבריו שם וז"ל וקיימ"ל כותי' דרנב"י חדא דפשט דמתניתן כותי' ותו דהכא דייק מתני' דומי' דבהמה ותו דהוי תלמיד דרבא ובתרא הוא וקיימי לן מאביי ורבא ואילך הלכתא כבתראי עכ"ל ואפשר דהרב פרי חדש סייעי מדברי תוספת סוף פרק כל הגט ופרק מי שהוצאוהו דף מ"ג יעייש"ה דשם מוכח דרנב"י יתיב אחורי דרבא ורבא קמי' דר"נ והיינו סתם ר' נחמן והוא רב נחמן בר יעקב ואולם רש"י ודעמי' סוברים דסתם ר' נחמן הוא ר"נ בר יצחק והוא היה תלמיד דרב ורבי' דרבא ועיין בהרא"ש פרק המפקיד בהא דתנן המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אבודין לא יגע בהן ופליגי בה רב כהנא ורנב"י וכתב הרא"ש נרא' דהל' כרנב"י דבתראה הוא כי תלמיד של רבא הוא ועיין בתוספות בעירובין (כ"ה ב') בפלוגתא דרבה ורבא בטח בטיט ואין יכולין לעמוד בפ"ע דאין הל' כרבא לגבי' רבה משום דאין הל' כתלמיד במקום הרב והא לכאורה קשי' הא מאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי וע"כ צריך לומר דהאי כללא דמאביי ורבא ואילך הל' כבתראי היינו עד ולא עד בכלל מאביי ורבא ואילך דוקא אבל באביי ורבא עצמן אין הדבר כן ואם כן לפי זה אף אם נקטי' דעת רש"י בהאי דרנב"י נמי עולין דברי הפר"ח כהוגן דה"ל כר"נ ב"י לגבי רבא דרבי' היה ואין המקום פה להאריך בזה ובכללים הארכתי ועיין בקרבן נתנאל בכמה מקומות בהרא"ש ובכלליו שם בפתיחת ספרו כלל כ"ו.