ואולם אנכי הרואה איסור חדש בזה ממה שלא דברו הראשונים ולא עלתה על לבם והוא כי חקרתי אצל יהודי' עושי המלאכה כאלה מהיכן להם השערות אשר ממנם יעשו מלאכת' ואמרו לי כי רובם ממתים כי השערות אשר נלקחים מן החיים המה עובדי אדמה וכדומיהן הן שערות קצרות וממנם עושין המגבעות לאנשי' אבל אותן של נשים צריכין לשערות ארוכות אשר נתלשו עד שרשם ואי אפשר לקחת כי אם ממתים ואלו מדלת העם אשר מתים בבית חולים ואם כן מלבד שיש חשש סכנה בדבר וגם אם גזרו בשבת לצאת בשל חברתה דיש לחוש דלמא אתי' למישלף כיון דמאיס כאמרינן שם בשבת במקומו מכל שכן הכא מלבד כל זאת הנה יש איסור אחר בדבר דהא קיי"ל בטור ובש"ע יורה דיעה סימן שמ"ט סעיף ג' דשער המת אסור בהנאה ודבר זה איסור תורה הוא דהא גמרינן במס' ע"ז (כ"ט ב') דמת אסור בהנאה מג"ש שם שם מעגלה ערופה.
תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
