תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ז סימן ג׳

מקורן הדברים נובעים מפי הרב שלטי הגבורים פ' במה אשה משנה ה' יוצאת אשה בחוטי שער וז"ל ראה ע"ז כו' מההוא דשנינו פ' במה אשה דף ס"ד דאשה יוצאה בפאה נכרי' בשבת ופירשו המפורשים היא פאה נכרי' היא מגבעת ידבקו בו שער נאה הרבה ותשים אותו אשה על ראשה כדי שתתקשט בשער והתם באשה נשואה איירי מתניתי' מדקאמר הגמ' הטעם כדי שלא תתגנה על בעלה. עייש"ה באריכות וכן מצאתי בגליון הש"ס נזיר על הא דאמרי' שם (כ"ח ב') ות"ק אמר לך אפשר בפאה נכרי' ור"מ כו' וכתב שם בגליון וז"ל נ"ל היתר מכאן לשערות שנשים נשואות נתנו בראשיהן (יהושע בועז) עכ"ל הגליון והנה הרב יהושע בועז הוא עצמו הרב בעל שלטי גבורים אשר סביב הרי"ף והרב בעל באר שבע בתשובותיו דפוס וונעציו שנת שע"ד דף צ"ב ע"א הכה על קדקדו וכ' כל זה איירי בפאה נכרית מכוסה תחת השבכה ולא שהן בגלוי אבל גדול האחרונים רבינו בעל מגן אברהם בא"ח סי' ע"ה סק"ה כ' וז"ל וכ"ש שער נכרית כו' כצ"ל וכן הוא בש"ע ד"ו וכ"כ בש"ג דמותר לכתחלה כדאית' במשנה פ"ו דשבת יוצאה אשה בחוטי שער כו' דלא כב"ש שחולק עליו והאריך בסוף ספרו בדברים דחוי' ועיי' ש"ג סי"ד עכ"ל ואני איני רואה בעיני מדוע קרא הרב מג"א לדברי בעל ב"ש דברים דחוי' דמה שכ' שם הרב בעל ב"ש דכל זה איירי בפאה נכרי' מכוסה תחת השבכה נלענ"ד מוכח מהש"ס נזיר דהא חכמים דומי' דר"מ דאוסר בתגלחת שער עצמן שלא תתגנה על בעלה והא וודאי אין ר"מ מתיר שהלכה בשערי ראשה מגולה דהא זה ודאי עוברת על דת והוא דאורייתא כדיליף לה בגמ' בכתובות וע"כ כונת ר"מ שלא תתגנה ותנוול היינו שתהי' לה השער תחת השבכה וא"כ היינו נמי שאמרו ות"ק אמר לך אפשר בפאה נכרית היינו תחת השבכה ובא זה ולמד על זה דכן פירש נמי במשנה בשבת ומה מן דברים דחוי' בזה ועוד הא לפירש"י בשבת (ס"ד ב') דמפורש רש"י שם במתני' על האי יוצאה אשה בחוטי שער היינו שקולעת בהן שערה וכן נמי על האי שאמרי' שם בסיפא ובפיאה נכרית לחצר פירש"י קלועת שער תלושה וצוברתא על שער עם קליעתה כדי שתראה בעלת שער עכ"ל ע"כ הפי' מכוסה תחת השבכ' דאיך יצדק שתלה' בזה מגולה הא איכא עכ"פ שערת עצמן והאיך הלכ' מגולה בהני שערות אף שהמה מועטין וכי בטל ברו' שייך כאן ובאמת תמהתי על בעל באר שבע שהוא הביא פירש"י וסייעו לדבריו אבל לא ביאור ראייתו כאשר בארנו אלא הוא סומך ראייתו מסוף דברי רש"י שכ' שתראה בעלת שער ומזה הוציא ראייתו דאיירי תחת השבכה דאי מגולה הא אכתי רואין שאינה בעלת שער ובאמת ראיה זו קלושה היא אבל ראייתינו מוחזקת היא מאוד דאיך הלכה מגולה בשערותיה אף שהמה מעורבות עם שערות ומה לי הרבה וא"כ ע"כ לפירש"י איירי המתני' ביוצאת בפאה נכרית תחת השבכה ואף לפי' הרמב"ם בפי' המשנה שמפרש כאשר מביאו הרב שלטי גבורי' שפאה נכרית היא מגבעת תדבקו בו שער נאה הרבה וזה לא כפירש"י שמקולעת עם שערן בגופה א"כ אין ראי' שאיירי תחת השבכה מ"מ מאן יימר לן דהרמב"ם חולק בזה עם רש"י ז"ל ואם לפירש"י אין דחוק שמתני' איירי במכוסה תחת השבכה מדוע נאמר שדחוק הוא לפי' הרמב"ם וכי מרן רש"י ז"ל לאו רב גוברי' מכל זה אני איני רואה מדוע כתב מג"א שדברי ב"ש דחוי' הן אמת שגם אנכי רואה ראי' להיפך מזה דע"כ איירי המתני' בהולכת בפאה נכרית מגולה דהא אמרינן שם בגמ' ובלבד שלא תצא ילדה בשל זקנה וזקנה בשל ילדה והטעם הוא דמחכי עלה ואתי' לשלפי ואי כבעל ב"ש דהיינו תחת השבכה ובזאת תראה כבעלת שער מ"מ לא תצא ילדה בשל זקנה וזקנה בשל ילדה הא תחת השבכה הוא ולא נראית ואיך שייך דמחכי עלה וצ"ל כמ"ש בעל ב"ש שם בעצמו שכ' וז"ל ואין להקשות אם לא עשו הנשים כן אלא שתהא נראית כבעלת שער הרבה א"כ למה בחרו דוקא בפאה נכרית ולא במשי או בפשתן וכיוצא בזה די"ל משום שלפעמים השבכה נעתק ממקומה או לרפיון קשור' בראשה היא מתרחבת ושער ראשה נראית מעט מחוץ לצמתן הלכך בחרו בפאה נכרי' יותר מבמשי או בפשתן כדי שלא ירגישו בעליהן עכ"ל וא"כ ה"נ גזרו חכמים שמא נעתק השבכה ותראה ילדה בשל זקנה ומחכי עלה ואתי לשליפי ובאמת לאחר בחינת הדברים נכונים יותר דאי כפשוטה שהולכת מגולה בשער מדוע גזרו בילדה וזקנה איך שייך לימר דמחכי עלה ואתי' לשלופי ואם הילדה בחרה בכך לצאת בשל זקנה או איפכא הרי סברת וקבלת ולא מירתת דמחכי עלה ועל כרחך כדעת הבעל ב"ש שהיא מכוס' תחת השבכה ולא נראית ושפיר חיישינן דלמא יעתק ממקומה ועי"כ נראית השער ואז מחכי עלה ואתי' לשלופי ולא שייך לומר דסברת וקבלת ולא מירתה דהיא לא ידעה ולא נתנה על לבה לזאת שנעתק ממקומה ורק חכמים גזרו בזה וא"ת אם כך כדייק אכתי קשי' אמאי גזרו בזקנה וילדה הא ע"כ נותנת לבה לזה שנתקת ממקומה דאל"כ למה לא בחרה במשי או בפשתן כקושי' הרב בעל ב"ש וע"כ דנתנה על לבה החשש שמא נעתקת ממקומה ואם כך לא בחרה במשי או בפשתן כי אם בחרה הילדה בשל זקנה או איפכא וע"כ דסברת וקבלת דמחכי עלה ואמאי גזרו בזה די"ל ולחלק דודאי לכך לא בחרה בשל משי או בפשתן לקשט בזה תמיד ודאי נתנה על לבה לחוש שמא נעתק ממקומה וממש זה מן הנמנע שלא יארע הדבר לפעמי' שנעתק' ממקומה ותתגנה על בעלה עי"כ אבל לפעם אחת לא חשה ובחרה הילדה בשל זקנה או איפכא אבל חכמים גזרו בזה לחומר איסור שבת שמא בפעם הזה נעתק ממקומה ומחכי עלה ואתי לשלופי כל זה נראה לי לבאר בענין הזה להגן בעד הרב הרב בעל ב"ש כי רב גוברי' הוה ובפרט הדברים האלה לאו דברים עצמו המה כי אם דברי הגאון מהר"י מינץ אשר ממנו אנו חיין והרב בעל ב"ש מסכים עמו ובכל זאת מי יכול לדון את מי שהתקיף ממנו בעל מגן אברהם ז"ל ודעמי' וגם רבינו מהרמ"א פה בסי' ע"ה ויותר מזה בדרכי משה סי' ס"ג כ' בפי' שמותר לצאת אשה בשערות גלוי' בין אם שערות עצמה בין של חברתה וגם הגאון בעל הלבושים פה בסי' ע"ה מסכי' עם הרמ"א שמותר לצאת לאשה בשערות גלוית פאה נכרי' אלא שמחלק בין שערות עצמן אחר שנתלשה לשערות חברתה וא"כ לפ"ז יש לסמוך עליהן כעל יתד התקוע כי מבארן אנו שואבין ומפיהן אנו חיין ועיני כל העדה עליהם והן המה עמודי הוראה.