תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ז סימן י״ח

ונוראות נפלאתי בדברי משנה למלך פי"ד מה"ל אבל הלכ' כ"א שעמד ג"כ על מדוכא זו אי מת גוי אסור או מותר ורוצה לדחות ראיה אחת שהביא שם הוא בעצמו מדברי תוספות עירוכן (ד' א') דכתבו בד"ה נפשות ולא המת ואע"ג דאסור בהנאה מה"ת ואינו בדמי' סד"א דאיהי בעירוכן הואיל ואתרבי כו' וכתב הוא ז"ל וז"ל ומדלא תירצו דאצטריך קרא לעכו"ם הנעריך שיש לו דמי' ש"מ דס"ל דגר עכו"ם אסור בהנאה דהא קיימ"ל עכו"ם נערך וכמו שפ' רבינו (פ"א מהל' עירוכן) ומיהו ראיה זו יש לדחות דאפשר התוספות רצו ליישב הברייתא אף אליבא דר' יהודא דאית לי' עכו"ם אינו נערך ומה גם אפשר דס"ל כדעת הראב"ד דאית לי' הלכתא כר"י דעכו"ם אינו נערך עכ"ל וכשאני לעצמי תמה אני כי אף אם התוספות ס"ל כדעת הראב"ד בזה דעכו"ם אינו נערך מ"מ לא התיר ראייתו בזה דאף אם אי אפשר לאוקמי בעכו"ם מ"מ איצטריך קרא לעבד שנערך ומעריך ואין בזה חולק כלל ואפילו ר' יהודא דאמר עכו"ם אינו נערך מ"מ מודה דעבד נערך והוא במתניתן עירוכין (ה' ב') הכל מעריכין נשים ועבדים והוא בערך איש וכן פ' הרמב"ם (פ"א מה"ל עירוכן הל' ז') ולענין היתר הנאה של מת עבד ועכו"ם שוין כמו שכתבו תוספות להדי' בבב"ק שהבאנו לעיל ואיצטריך האי נפשות ולא המת למעט עבד שנבלתו מותר ולולי דברי המשנה למלך עצמו במקומו שם ד"ה שוב ראיתי לרבותינו בעלי תוספות ז"ל בפ"ק דב"ק כו' דכ' וז"ל הרי לך מבואר דדעת תוספות דמת עכו"ם מותר בהנאה ועוד למדנו מדבריהם דעבד אף שקבל עליו מצות מ"מ דינו כעכו"ם כו' וזה שלא כדברי מרן שכתב דאית לי' כל שקבל עליו מצות דינו כישראל ואסור בהנאה עכ"ל הייתי אומר דל"ל דאיצטריך נפשות ולא המת על עבד שנערך דהייתי אומר כדברי הכ"מ (פ"ה מה"ל עירוכן הלכה י"ז) דבעבד שקבל עליו מצות נבלתו אסור ודינו כישראל וא"כ ממה נפשך באיזה עבד מיירי אי בעבד שקבל עליו מצות הוי לענין זאת נמי כישראל שנבלתו אסור ואי בשלא קיבל עליו מצות איני נערך כעכו"ם אבל המ"ל מדויל ידי' משלם דחולק בזה על הכ"מ.