תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ז סימן ט״ז

והדרן לדידן דהרבה פוסקים אית להו מת גוי אסור בהנאה ואנחנו הוכחנו נמי דהרמב"ם הכי ס"ל והוא עטרת הפוסקי' ואולם רבו כמו רבו המתירין והנה הרב בית הלל בי"ד סי' שמ"ט כתב עלה הא דכתב המחבר מת אסור בהנאה בין ישראל בין עכו"ם וז"ל לא ידעתי היכן ראה דלא שני לן בין ישראל לעכו"ם ובתוספות פ"ק דב"ק (י' א') כתבו בפי' דמת גוי מותר בהנאה עכ"ל ובאמת נעלם ממנו כל דברי הפוסקים שהבאנו לעיל ומ"ש דהתוספות בב"ק סברי דמת גוי מותר בהנאה הדין אתו וז"ל התוס' שם בד"ה שהשור וא"ת ל"ל שור ולא אדם תיפוק לי' דמת אסור בהנאה כו' ומיהו בלא"ה לק"מ למאי דפרישית לעיל דהאי שור ולא אדם איצטריך לעבד וגו' הקנוי' לו שנפל לבור דהאי שרי בהנאה עכ"ל הרי בהדי' כתבו התוספות דמת גוי מותר בהנאה וחזיתי להרדב"ז בתשובות החדשים סוף סי' תשמ"א שכתב וז"ל וקיימ"ל מתי' עכו"ם אינן אסורין בהנאה דילפי' לה מותמת שם מרים עכ"ל וכן ראיתי בפרי חדש לי"ד בקונטרס אחרון סוף סי' ע"ט על דברי בית הלל שם כ' וז"ל הביא מעשה אירע שנפל תינוק ביורה שבישלו בה דבש כו' אלא שהוא ז"ל כ' טעם אחר לאסור הדבש מטעם שמת ביורה ובשר המת אסור בהנאה כו' ודע דכ"ז אינו אלא במת ישראל אבל מת גוי לא מתסר בהנאה עכ"ל וחזיתי להרשב"א בחדושיו פ' שור שנגח את הפרה וז"ל ובתוספות הקשו ל"ל שור ולא אדם ותיפו' לי' משום והמת יהי' לו שהמת אסור בהנאה ותירצו דהמת יהיה לו לא משתעי אלא בשור כו' ולענין קושין ל"ל שור ולא אדם י"ל דאיצטריך דאי מוהמת יהי' לו הוי מיעוט עבד נכרי דישראל דמותר בהנאה לאחר מיתה דאיסור הנאה במת מותמת שם מרים נפקא לן כו' עיניך רואים דהרשב"א בחדושיו עם דבריו בתשובה סותרים זה את זה לכאורה ועיין במ"ל פי"ד מהלכות אבל (ה"ל כ"א) שנוטה קצת לומר דמאי שכ' הרשב"א בתשובה לאסור מת גוי הוי רק לדחות דברי השואל וליישב דעת הרמב"ן אבל אין ראיה שהרשב"א בעצמו סובר כן והרא"ה ז"ל בחדושיו לב"ק תי' פרוקא אחרינא על קושי' תוספות ל"ל שור ולא אדם וכ' וז"ל י"ל דהמת יהי' לו לא משמע אלא כשהוא לו כשהוא ואפילו עבד ואמת דלית בהו אלא שיעבוד עכ"ל והיינו דהר"א בשיטתי' הולך ותר כאשר הבאנו לעיל מחדושיו לכתובות דס"ל מת גוי אסור בהנאה ולכך סיים ואפילו עבד ואמה ועיין בשיטה מקובצת בב"ק שהביא גם כן בשם הרי"ץ גיאות פרוקא להאי קושי' תוספות ל"ל שור ולא אדם ושמא משום גוי איצטריך דנבלתו מותר והוא הביא שם כמה גדולי הראשונים שכולם רצו ליישב קשי' תוספות ומדברי כולן משמע דמת גוי אסור דאל"כ ל"ק כלל קושי' תוספות ומדברי תוספות זבחים (ע"א ב') ד"ה ובטריפה דתירצו שם תי' אחר על האי קושי' שור ולא אדם ל"ל כאשר הבאנו לעיל משמע נמי דס"ל לתוספות נבלת גוי אסור וכן הוציא מדבריהם הרב ברכת הזבח שם והוא העלה גם כן שמדברי רשב"א בתשובה אין ראיי' לאסור דרק לדחות דברי השואל קאתי וכמו שהערנו.