ודאתאן עלה ירוח לן קושי' הה"מ והכ"מ על הרמב"ם (פרק י' מהל' אבות הטומאה הל' זיין) דפ' תקרובת ע"ז אינה מטמאה באוהל כרבנן דריב"ב והקשא הכ"מ מאי טעמא דהרמב"ם דהא תרי סתמא דמתניתן אתי' כריב"ב ולפי הנחתינו אתי' שפיר כיון דקיימ"ל כוותי' כאשר פ' הרמב"ם (פרק א' מה"ל טומאת מת הל' י"ג) אם כן ממילא לית לן כוותי דריב"ב דס"ל להרמב"ם דמת גוי אסור בהנאה אם כן אמרינן דלמת גוי איתקוש וגוי אינו מטמא באוהל וריב"ב ס"ל ע"כ גוי מטמא באוהל ולפ"ז יש לי הוכחה נאמנה דהרמב"ם סבירא לי' דמת גוי אסור בהנאה כמבואר מאליו ובמקום אחר הארכתי בזה בפלפול גדול ואין כאן להאריך (ועיין בטעם המלך לספר שער המלך).
תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ז סימן ט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.