תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ה סימן ב׳

אלא אי קשיא הא קשיא בפורי' שחל להיות בשבת שמקדימין לע"ש ודכ"ע מגלה בשבת לא קרינן למה לא קורין הלל תמורת המגלה ואפשר כיון דקורא את המגלה בזמן זמניהם שתקנו חכמים מי"א ואילך שוב לא צריך לקרוא את הלל וגדולה מזו כ' הג"א פ"ק דמגלה והיוצא לדרך כו' ואם יודע שלא יהי' לו מגלה בי"ד חיבין לקרות קודם שיצא אפילו מתחלת החודש עכ"ל ועיין בש"ע סי' תרפ"ח סעיף ד' אבל אם לא הי' קורא את המגל' כלל דהיינו שהלך לדרך קודם ר"ח אדר וכיוצא בזה אפשר שיש לסמוך ולקרוא את הלל ביום י"ד בפורים עצמו, ואחרי אשר כתבתי זה נדפס ספר פרי מגדים וראיתי באשל אברהם שם שכ' וז"ל והמג"א השמיט דר"נ דרבא בתרא כוותי' נקטינן ונ"מ היכא שאין לו מגלה או ט"ו בשבת ע"כ הטעם עבדי כו' ומיהו י"ל לא פליג עכ"ל ולענ"ד מי שאין לו מגלה עם ט"ו שחל להיות בשבת אינם על משקל אחד בשקל הקודש ומ"ש דרבא בתרא לעומת ר"נ רבו הדבר צריך עיון במקומות רבות והנלע"ד כתבתי והדבר עודנה בספק ומי שהולך בדרך ולא הי' קורא טרם צאתו או שהלך קודם חדש אדרי קרא עכ"פ הלל בלי ברכה.