ב"ה לרב אחד מה ששאל מני במי שהולך בדרך ואין לו מגלה לקרות ידע מעלתו כאשר יצקתי מים ע"י רבינו הגדול נ"ע בעל נ"ב וצל"ח שמעתי מפיו הקדוש שראה בספר המאירי דיאמר הלל תמורת המגלה דפריך הש"ס במס' מגלה דף י"ד ע"א א"ה הלל נמי נימא וקאמר רב נחמן קרייתה זו הליליא פי' קריאת המגלה היא במקום הלל ממילא נשמע אם אי אפשר לקרות המגלה שמחוייב לומר הלל ע"כ שמעתי ובילדותי מרבינו נ"ע ועתה נתתי אל לבי לעיין בזה והדבר צל"ע הא רבא תירץ שם תירוץ אחר ואמר בשלמא התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה כו' ע"כ לדידי' אין לומר הלל אפי' אין לו מגלה לקרות בה, והדבר פשוט דהלכתא כוותי' דרבא דבתראה הוא, וכן נראה מהמג"א דעל מה שכ' הש"ע א"ח סי' תרצ"ג סעיף ג' אין קורין הלל בפורים כ' המג"א שם סק"ב דבשלמא בי"מ אמרינן הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אלא הכא אכתי וכו' עכ"ל והשמיט טעמא דר"נ והרב בית יוסף מביא דר"נ ורבא ולא הכריע ולא הרגיש דפליגי בדבר הנ"מ לדינא במי שאין לו מגלה לקרות בה יען פקחתי עיני וראיתי בהרמב"ם פ"ג מה"ל חנוכה הל' ו' שכ' וז"ל ולא תקנו הלל בפורים שקריאת המגילה ההיא ההלל עכ"ל והוא כר"נ וצל"ע קצת על המג"א שנעלם ממנו שהרמב"ם הכריע דלא כרבא אמנם הרמב"ם טעמא בעי מדוע עזב טעמא דרבא דהוא בתראה ואפשר דהרמב"ם ס"ל דאין הלכה כרבא במקום דפליג עם ר"נ רבו ובפרט לפי מה שראיתי דגירסת הרי"ף והרא"ש ובעין יעקב מתקיף לה רבא משמע קצת דבההוא ענינא יתיב קמי' דר"נ ועיין בהרא"ש במס' ב"ב דף כ"ט סוף ע"ב ולעמוד על כלל זה צריך חפוש בנרות אשר לא אוכל כעת עוד נראה לענ"ד דטעמא דרבא אינו אליבא דכולה תנאי במס' פסחים דף קי"ז ע"א דאמרו הלל זה מי אומרו ר"א אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים כו' ר"ע חמ"ו אמרוהו כו' ריה"ג אומר מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהן המן הרשע כו' (ועיין פי' רשב"ם שם ד"ה שעמדו על הים) וקשה האיך אמרו הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש הא אכתי עבדי אחשורוש נינהו או בימי חמ"ו איך אמרו הללו עבדי ה' ולא עבדי נ"נ הא אכתי עבדי נ"נ נינהו ע"כ ר"ע וריה"ג לית להו סברת רבא כי עכ"פ נגאלו אז מן המות לחיים (ועיין היטיב ברש"י במס' מגלה שם ד"ה אכתי כו') אמנם על רבא לק"מ מריה"ג ור"ע דאיהו קאמר אליבא דריב"ק במס' מגלה שם דאפשר דס"ל כאינך תנאי במס' פסחים שם אבל הך טעמא קרייתה זו הלילא היא אליבא דכולה תנאי ונקט הרמב"ם שפיר הך טעמא דקרייתא זו הלילא.
תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
