ואם כנים אנחנו בזה לפרש סוגיין ע"פ דברי השאלתות שזכרנו וע"פ דברי הב"ש והבה"ז שהקדמנו דלשיטות הרשב"א דבגרושה שאין הולד מכירה אינה בכלל מינקת חבירו דא"כ ה"ה בכל אלמנה עשירה וכיוצא בזה שרי וכמ"ש גם הר"ן פ' אע"פ בשם אחרים דלאו דוקא ריש גלותא אלא לכל אדם כיוצא בהו שהם עשירים שריא להנשא תוך כ"ד חודש הנה מקום אתי ליישב מה שתמהו הר"ן וה"ה על הרי"ף והרמב"ם שהשמיטו להא דריש גלותא ורצו לומר דלכך השמיטוהו משום דלא הוה דין זה אלא לדבי ריש גלותא ולא לזולתם וכבר הביא כבוד ידידי הגאון המורה הנ"ל הסתירה ע"ז משו"ת מ"ו הגאון נ"ב שהקשה דהרמב"ם מיהת ה"ל להביאו שאין דרכו להשמיט שום דבר נהוג ואינו נהוג ואני אומר איפכא מדבריהם דאדרבה הואיל שהדין זה נוהג בכל אדם דהוי דומיא דריש גלותא וכמ"ש הר"ן בשם אחרים והבה"ז והב"ש הנ"ל וכגון היכא שאלמנה עשירה היא או אין לה מזונות א"כ אין צורך להם להביאו כיון דסברי כדין הרשב"א הנ"ל דגרושה שאין הולד מכירה אינה מחויבת להניק ומותרת להנשא תוך כ"ד חודש והרשב"א לקח דין זה מפשטות דברי הש"ס דאמרינן נתגרשה אינו כופה ורק במכירה כופה ורק במכירה כופה אותה ודין זה הביאוהו הרי"ף וגם הרמב"מ פכ"א מה"ל אישות הלכה ט"ז וכמ"ש הרשב"א להוציא דינו מגמרא הנ"ל והעתיק לשונו ה"ה פי"ח מה"ל גירושין הלכה כ"ה וזה שרמז שם בלשונו לפ' כ"א מה"ל אישות וכיון דלהבה"ז והב"ש הא בהא תליא דאם דינו של הרשב"א אמת ה"ה בשאר אלמנה עשירה וכיוצא בה שאינו יכול לכופה להניק וכמו שפרשתי סוגיי' הש"ס דכתובות הנ"ל להשאלתות עפ"ז א"כ אין מהצורך להרי"ף והרמב"ם להזכיר הא דריש גלותא מכיון שהביאו הא דנתגרשה אינו כופה באינו מכירה הולד זהו הנלע"ד ברור והר"ן לשיטתו שפיר הקשה שהוא פליג על אותן אחרים שהזכיר דפסקו דלאו דוקא לריש גלותא התיר ר"נ אלא לכל כיוצא בזה וה"ה נמי כוותי' דרהר"ן מצי סובר בזה ולפיכך הקשו שפיר על ההשמט הזאת אבל לשיטת הבה"ז הנ"ל וסייעתו דשרינן לכל אדם וכדעת האחרים שזכר הר"ן א"כ לק"מ וכדאמרן ודרך אגב למדתי לפ"ז דאף הרי"ף סובר לדינו של הרשב"א באופן שיצא לנו עד כען דהשאלתות והרי"ף ורש"י והרמב"ם והר"ן וה"ה שהם מכת הראשונים ועמהם הרשב"א שהמציא דין הזה קמו לענין זה בחד שיטתא ומכ"ש דהר"ש הזקן סוברו דהא אפילו במכירה מתיר הר"ש הזקן לשיטות רוב הפוסקים בכוונתו וכל זה מבואר.
תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ד סימן כ״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
