או יאמר בפירוש כוונת הש"ס שאני דבי ריש גלותא דלא הדרי בהו רצה לומר כיון דעשירין הן ונותנין בניהן למניקה תמיד ומעולם לא הניחו בניהן להיותן מפונקים וגם בעליהן אולי לרוב חשיבותם תפנוקם הקפידו על כך לא הדרי בהו לינק אם בניהם אף אי לא שרינן להו להנשא ולא הועילה בהם התקנה דהרא"ש פרק החולץ כתב טעם האיסור לר"ת החולק על ר"ש הזקן דאף דאין משועבדת להניק על כל פנים כי לא שרינן להנשא יהיו חסות על בניהן ויהדרו בהו להניקן אפילו אינה חייבת להניק אבל אם היתה מותרת להנשא לא היתה מניקתו עכ"ל הרא"ש ובנשי דבי ריש גלותא לא שייך הכי דאף אי אסירין להנשא לעולם אין מניקות בניהן וכעין זה מדוקדק קצת לשון השאלתות שכ' שאני דבי ריש גלותא כיון דיהיבי בנייהו למניקתא לא הדרי בהו לאונוקי ולשון לא הדרי בהו לאונוקי הכי דייקא כדאמרן וכיון דאין התקנה מועלת בהן לא ראה ר' נחמן לאוסרן להנשא ואיך שיהיה הפירוש על כל פנים מתורצת קושית התוספת להשאלתות דקו' הש"ס בעצמותה היא קושית התוספת והש"ס מתרץ כסברת הב"ש והבה"ז כיון דעשירים הן לא שייך בהו הגזרה והתקנה מהני טעמא דאמרן והדברים ברורים ודוק.
תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ד סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
