תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ד סימן י״ג

ב, והנה מיום עמדי על דעתי כשמעי נדון שאלות כאלה בבחרותי כאשר שמשתי רבותי הגאוני' על הישיבה הרהרתי תמיד שיש להביא ראיי' ברורה להר"ש הזקן שזכרו דבריו התוספות והרא"ש והר"ן והנ"י והמרדכי בפ' החולץ ביבמות ובפ' אע"פ בכתובות דגרושה אינה צריכה כ"ד חודש דאינה משועבדת להניק וכדאמרי' בכתובות שם נתגרשה אינו כופה אותה ואינה בכלל מינקת חבירו וראי' דידי היא מהסוגיא דכתובו' דף ס' ע"ב דמסיק והלכתא מת מותר גמלתו אסור וקשיא לי ממ"נ למה נקט תרי מתלת דבברייתא שם מקמי הכי תרו רבנן נתנה בנה למניקה או גמלתו או מת כו' וא"כ כדמסיק עלה והלכתא מת מותר גמלתו אסור הל"ל נמי נתנהו למינק' אסור דהא אבריית' קמהדר ואי אין צורך להזכירו דכיון דאמר מת מותר ש"מ דאידך אסירן א"כ גם גמלתו לא ה"ל להזכיר והל"ל רק והלכתא מת מותר וממילא נדע דנתנתו למניקה או גמלתו אסור דלא שייך בהו הך טעמא דהתירא דמסיק במת ולכאורה מילתא דתמי' הוא עד שמעולם תמהתי על מפרשי הש"ס שלא נתעוררו ולא עמדו על זה כלל, ומזה שפטתי ולמדתי לאמר דרבותא גדולה השמיעני הש"ס בזה לומר דדוקא גמלתו והיינו שכבר התחילה להניק מצד שהיתה משועבדת להניק והיינו באלמנה בזה אסור מה שאין כן בגרושה וכדומה היכא שאין משועבדת להניק כלל לא אסירא להנשא וכדעת הר"ש הזקן כן חשבתי תמיד ברעיוני וכעת שנקרא נקראתי לחות דעי בנדון השאלה הזאת ועמדתי על העיון וחפשתי בספרים אשר חנן אלקים אותו אמרתי שישו מעי אם ספיקות שלהם כך כי ראה זה מצאתי בשיטה מקובצת לכתובות דף ס' ע"ב וז"ל ודע דהר"ש הזקן אומר דגרושה מותרת להנשא ואיפש' דמשום הכי קאמר בגמרא והלכתא מת מותר גמלתו אסור ואיכא למידק ל"ל למימר גמלתו אסור פשיטא לא ה"ל למיפסק אלא דמת מותר דאיסורה מידע ידיע א"ו דהכי קאמר דוקא גמלתו אסורה כיון דמעיקרא הות משעבדא ליה אבל בגרושה דלעולם לא משעבד' ליה מותר עכ"ל השיטה מקובצת ומאוד מאוד שמחתי שזכיתי תל"י לכוון לזה והוא ראיה שאין עליה תשובה שלא עמד עלי' שום ראשון ואחרון זולתי והש"מ.