עכ"פ לפי מה שבארתי לשטת הרמב"ם המעוברת אסורות אף דלא קיימו להנקה ובמניקות יש חילוק כי חז"ל דייקו סתם מעוברות למניקות עומדות ולא כל מניקות ולשטת הש"ר לדעת הרא"ש והנ"י סתם מעוברת למניקה קיימא אבל יש מעוברת שאינה קיימת למניקה כמו גרושה ומותרת אפי' בעודה מעוברת ומעתה נחזי מה דינה של נתעברה בזנות הנה בעודה מעוברת לא מיבעיא לדעת הרמב"ם ודאי אסורה שכתב ואעפ"י שהזרע ידוע למי היא מעוברת שמא יזיק הולד בשעת תשמיש שאינו מקפיד על בן חברו עכ"ל וק"ו הדברים אם התם שהזרע ידוע למי הוא ואף אם הוא אינו מקפיד היא מקפדת ומשמרת את העובר ואפ"ה אסורה מכ"ש נתעברה בזנות די"ל כשם שהפקירה נפשה לזה כו' ואין הזרע ידוע למי הוא וגם היא אינה מקפדת ביותר נוח לה אם לא יהי' לה ולד ואף דאז"ל במס' כתובות דף ס' ע"ב דלא עבדי נשי דקטלי לבניהו היינו בידים אבל מ"מ אינה משמרתו ואינה מקפדת ובזה י"ל גם הש"ר הזקן מודה אף דמתיר במעוברת גרושה דעכ"פ אכא חייס והיא משמרתו אבל לא נתעברה בזנות ועוד דכל הפוסקי' לא העתיקו אלא שהתיר הש"ר בגרושה מניקה אבל לא בגרושה מעוברת זולת הרא"ש והנ"י והמה יחידים בדבר הזה.
תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ג סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
