תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ג סימן ח׳

ולכך דקדק רז"ל יבמות דף מ"ב ע"א אלא סתם מעוברת למניקה קיימא וילד"ק מאי סתם דייקו די אומר אלא מעוברת למניקה קיימא אלא דר"ל סתם מעוברת אבל לא כל מעוברת לאפוקי גרושה לדעת הש"ר צמקו דדיה לדעת הרא"ש נתעברה בזנות לדעת הר"מ טורמשא בהגמ"ר פ' החולץ ומהר"י מינץ סי' ה' ובמקום דכל המשפחה אינן מניקות להוראת הגאון מוה' שעפטל ז"ל חלב ארסי לדעת הח"צ סי' ס"ד ס"ה ס"ו ונודע ביהודה חלק אה"ע סי' י"ד וט"ו ועשירה שהכניסה שתי שפחות או נכסי' הראוי' לקנות שתי שפחות לדעת אמונת שמואל הנזכר באה"ע סי' י"ג בב"ש ס"ק ל"ז ובח"מ ס"ק י"ג ונתעברה באמבטי לספק של הגאון בעל ברכי יוסף ועיין לקמן וכי"ב סכ"ז כל אלה אסורות כשהן מעוברות מטעמא דדחסא דס"ד לא זז ממקומו ולכך נקטה הבריית' מעוברת ומניקת חברו אשר לכאורה לפי מה דמסיק מעוברת למניקה קיימא לא ה"ל למימר אלא לא ישא אדם מניקת חברו וממילא מעוברת אסורה כי מעוברת אסורה כי מעוברת למניקה קיימא ואפ"ה אסורה משום דחסא ובזה חזיתי ובארתי לשון חכמים לא ישא אדם מעוברת חברו ומניקת חברו וקשה חברו חברו למה לי יען זה הדבר אשר דברתי מעוברת חברו אעפ"י שאינה מניקת חברו ע"ד שכתבתי (ודרך פלפול י"ל גם מניקת חברו אעפ"י שאינה מעוברת חברו עפ"י מ"ש בהגהות אלפסי והעתיקן רמ"א באה"ע סי' פ"ב סעיף ה' אפי' אשה אחרת שהניקה ולד עד שמכירה כופין אותה ומניקה כו' והוסיף בעל חסן ישועות בשם רבו ומביאו בעל ברכי יוסף סי' י"ג ולא תנשא תוך כ"ד חדש א"כ היא מניקת חברו ואינה מעוברת חברו) ובזה תירצתי מ"ש מורינו הגאון ז"ל בנודע ביהודה בחלק אה"ע סי' י"ח דף י"ד ע"ב בד"ה ואמנם כשהקשה הגמרא אלמה תני' לא ישא אדם כו' ונדחק בטעמא משום סנדל ודחסא וקשה תינח מעוברת מניקה מאי איכא למימר אם ידע איזה טעם במניקה למה לי' למיהב טעמא במעוברת הא מעוברת סופה מניקה עיין שם בארוכה אבל לפי מ"ש המקשה רוצה למיהב טעמא במעוברת שאינה עומדת להניקה וקאמר משום סנדל ומשום דחסא ומסיק לתרץ קושיא המקשה הראשון דחכמים גזרו אף היכא דקים לן שהיא מעוברת משום דסתם מעוברת כו' אבל בוודאי מעוברת דלאו מניקה טעם דחסא במקומו עומד וכל הולך ישר ישפוט מישרים מה דפריך ה"נ חייס אינו אלא להיות שקיל וטרי להסיק סתם מעוברת כו' כי מה דפריך ה"נ חייס אינה קושי' כ"כ כי אינו דומה חייס דידי' שהוא משגיח ומשמר את הולד וכ"מ לישנא דחייס משא"כ מעוברת חברו אף שאין אדם מתכון להרוג את הנפש כמו שפירש"י אין ענין לחייס דידי' ומעתה צדקו דברי הרמב"ם שהעתיק לשון הבריית' כצורתה וכן גזרו חכמים שלא ישא אדם מעוברת חברו ומניקת חברו וממילא נשמע מעוברת חברו אעפ"י שאינה מניקת חברו ולכך כתב אעפ"י שהזרע ידוע למי היא מעוברת שמא יזיק הולד בשעת תשמיש שאין מקפיד על בן חברו דקדק לומר שאינו מקפיד והוא כמ"ש שאינו משמרו כ"כ אף שאינו מתכוין להרוג ועל מניקה נ"ט שמא יתעכר החלב כי שני טעמים צדקו יחדו בגמרא על מעוברת ועל מניקה כמ"ש אמנם בנימוקי יוסף והרא"ש משמע לשטת הש"ר הזקן כאשר מסיק הש"ס סתם מעוברת למניקה קיימא חזר מטעם דחסא לגמרי ואפי' גרושה מעוברת מותרת להינשא ויש לי בזה מקום לפלפל ואין להאריך בזה.