תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ג סימן ה׳

ושלא יאמר מעלתו ידידי הרב נ"י רבותא למחשב גברי אבאר עניות דעתי דעת נוטה ודעת תורה פעמים בארוכה ופעמים בקצרה מה שהרהרתי במושכלות הראשונו' ז"ל הרמב"ם פי"א מהל' גירושין הל' כ"ה וכן גזרו חכמים שלא ישא אדם מעוברת חברו ומניקת חברו ועאפ"י שהזרע ידוע למי הוא מעוברת שמא יזיק הולד בשעת תשמיש שאינו מקפיד על בן חברו ומניקה שמה יתעכר החלב והוא אינו מקפיד על בן חברו לרפאו' החלב בדברים המועילים לחלב כשיתעכר עכ"ל ועיין בכ"מ שתמה הא האי טעמא דחסה אדחי לה בגמרא יבמות דף מ"ב ע"א ואוקימנא טעמא משום דלמא איעברה ואיעכרה חלבה ולמה השמיט רבינו הך טעמא עיין שם וצל"ע על לשונו הא בספרי הרמב"ם אשר לפנינו מביא גם כן הך טעמא דמיעכר חלבה על מניקה כאשר העתקתי לשונו ואף דבגירסת הגמר' ובפירש"י משמע דלמא איעברה ומעיכר חלבה ודידי' מאכילים ביצים וחלב ולדעת הרמב"ם החשש דלמא איעכרה לה חלבה אף דלא איעברה ורפואה תעלה לה לחלב ע"י ביצים וחלב אפשר לדעת רבינו מ"ש דלמה איעברה לאו דוקא (ובפרט לפמ"ש לקמן אי"ה דאין רוב מניקות מתעברות) ועיקר חששא דמיעכר חלבא באיזה אופן שיהיו הן ע"י שנתעברה הן ע"י דבר אחר נמצא הולד מת מחמת רעת אמנם י"ל נ"מ רבתי בין דעת רש"י להרמב"ם אם אלמנה מותרת לתת בתה למניקה אחרת אף אם לא תנשא תוך כ"ד חדש (על אשה היושבת תחת אישה ודאי לא רצו חכמים לתקן כי האבות ישגיחו על בנים אשר יולדו להם דהרי אפילו בגרושה לא תקנו לדעת הר"ש ומותרת לינשא כיון שהאב קיים הוא ישתדל בבנו אבל באלמנה) אם יש לחוש אולי יופסק חלבה של אלמנה והמניקות תתעבר ולא תוכל עוד להניק או שמא תחזיר בה המניקת ואין רצונה להניק עוד והיא אלמנה שוב לא תוכל להניק נמצא הולד מת ברעב ומעולם לא נשמע גזרת חכמים שאלמנה צריכה להניק ומעשים בכל יום אלמנות העשירות נותנו' בניהם למניקות ולא צריכו' להמתין כ"ד חדש בשלמא לדעת רש"י אף אם תחזיר המניקות או תתעבר תהי' אמו מאכילתו ביצים וחלב אבל לדעת הרמב"ם צע"ג ולא ראיתי לאחד שהרגיש בזה ואין סברא לומר שאלמנה תחזיר אחר מניקה אחרת להניקו תינח כ"ז שאין מכירה אבל במכירה ואין רוצה לינק מאחרת מאי איכא למימר וא"ל הב"ד כופה למניקה במכירה תינח אם יכולה להניק אבל אם נתעברה ולא יכולה להניק מאי איכא למימר ואפשר שזו חששה רחוקה במכירה ואינו יונק מאחרת והוי מלתא דלא שכיחי ולא גזרו בי' רבנן כ"ז כתבתי לתשובה על הגאון בעל ברכי יוסף שכתב משום סכנת הולד גזרו אף במלתא דלא שכיתי (כדבעינן למימר קמן אי"ה) ה"ל לגזור אף בכה"ג וי"ל.