תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ג סימן י״ט

ובאמת יש לצרף להקל דעת מהרי"ו בסימן ע"ג דזנות לא שכיחי ולא גזרו בהו רבנן (מכאן תשובה לבעל ברכי יוסף שהמציא משום תקנת הולד אף במלתא דלא שכיחי גזרו ביה רבנן אישתמיטתי' דברי מהרי"ו הללו) ואף שמהרי"ו שם דחה קולא זו מתוספת כתובות וגיטין דדוקא זנות דאשת איש בעדים והתרי לא שכיחי אבל זנות דעלמא שכיחי (והנה משמעות רמ"א באה"ע סימן קע"ז סעיף ב' בהג"ה גם באונס ומפתה אינן שכיחין וי"ל) כבר כתב מורינו הגאון ז"ל חלק אה"ע סימן ט"ז ובסימן ח"י בד"ה ואמנם באמת זנות שכיחי אבל מעוברת או מניקה בזנות לא שכיחי דאשה מזנה ומהפכת ומזנה והיה מקום להתיר במזנה ובסימן כ"ג שם הוסיף עוד וכתב ואמנם אפשר שלא התעבר לא מקרי גזרה דרוב נשים מתעברות (צל"ע וכי רוב נשים מניקות מתעברות) אלא אכתי תוכל למסמס בביעי וחלב ושמא לא יהיב הבעל הוא רק גזרה ובמקום שיש עוד צד להקל יש לצרף גם זה עכ"ל על כל פנים יש לנו נ"י ועה"י להשען עליו לסקל במזנה במקום שיש עוד צד להקל ונביא לקמן אי"ה צדדים וצדי צדדים בזה. יען עדיין גבה טורא ביננו הוא הר גדול ונורא הרמ"א באה"ע סימן י"ג סעיף י"א וז"ל ויש מקילין במזנה ויש להקל במופקרת לזנות כדי שיהיה בעלה משמר' עכ"ל הנה מהר"ם יפה השמי' כ"ז בלבוש אבל משום הא לא ארי' אין יחיד האחרון יכול לדחו' דברי הראשונים מהר"י מינץ והגמ"ר בלי טעם וראי' וממקומו הוא מוכרע אפילו הרמ"א שאין דעת' להקל במזנה כהגמ"ר עכ"ז הביא דבריו בשם י"מ ומכריע דעתו דוקא אם היא מופקרת לזנות כמהר"י מינץ אבל להשמיט דברי הראשונים לגמרי בלי טעם ודעת מזה אין ראי' לא להקל ולא להחמיר הרי להדי' דהרמ"א לא הכריע להקל אלא במופקר' לזנות לכאורה רציתי לומר מ"ש הרמ"א וי"מ במזנה ויש להקל במופקרת כו' קאי על דברי המחבר שכתב גזרו חכמים שלא ישא מעוברת חברו ומניקת חברו כו' עלה קאי וי"מ במזנה ויש להקל במופקרת לזנות אפי' בעודה מעוברת כמו גרושה לדעת הש"ר כמ"ש הנ"י והרא"ש אבל לפי משמעות סדר דברי המחבר והרמ"א לא נראה כן.