תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ג סימן ט״ז

יען ראיתי למורינו הגאון בנ"ב חאה"ע סי' י"ח דף י"ג ע"ג וז"ל ואני ל"כ עמדי ודברי החולקים על הר"מ טורמשא תורה הם דמזנה שאין שם אב אין חולק שאסורה כו' והקשיתי על שטת הרש"ה שתולה טעם בשיעבוד ומתוך כך מתיר גרושה והרי לב"ש שום אשה אינה משעובדת להניק כלל כדאית' כתובות נ"ט ע"ב כו' מחוורתא מתני' דלא כב"ש הרי דלב"ש אינה מניקת בנה כלל אפי' בעודה תחת בעלה כו' והרי בדף ס' ע"ב על מה דפליגי ר"מ ור"י במניקה שמת בעלה ה"ז ל"ת עד כ"ד חדש כו' אמר רנב"י הן הן דברי ב"ש הן הן דברי ב"ה כו' ודוחק לומר דבש"א כ"ד חדש היינו לענין זמן הנקה שלא להיות כיונק שקץ שהרי על מניקת שמת בעלה קאמר הן הן דברי ב"ש כו' אלא ודאי דגם ב"ש וב"ה על מניקה שמת בעלה פליגי וא"כ ק' לב"ש למה אסורה לינשא והלא לא משעבדא כלל ומה לב"ש בין אלמנה לגרושה לשר הזקן ומתוך קושי' זו הוכחתי דע"כ לא הותר הרש"ה אלא בגרושה דאיכא אב אבל באלמנה דליכא אב מודם הש"ר שאין חילוק בין מתעבדא ללא משעבדא ומעה הרי לב"ש לא היתה משעובדת בשום פעם ואפ"ה כשמת בעלה כיון דליכא אב אסרו' חכמים להינשא כדי שתניק וא"כ ה"ה למזנה דמה בכך שלא נשתעבדא כלל הרי היא כאלמנה לב"ש עכ"ל ודפח"ח אמנם צל"ע מנא לי' לרבינו הגאון להוכיח מקושיא זו דיש לחלק בין איכא אב לליכא אב ולהחמיר במזנה דלמא י"ל מפאת קושיא זו לדחות דברי הש"ר ולהוכיח דאלמנה וגרושה שוין וגם ב"ש ס"ל סתם נשים חסות על ילדיהן כסברת הרא"ש ואפי' אינן משעבדות ועתה נ"מ אפי' הכניסה אלמנה שתי שפחות דלא משעבדא להניק ואפ"ה אסורה כ"ד חדש כמו לב"ש דכל נשים אינן משעובדות ואפ"ה לא תנשא כ"ד חדש מטעם חסות לאפוקי מההיתר של בעל אמונת שמואל (ועיין בח"מ סי' י"ג ס"ק י"ג וב"ש ס"ק ל"ז) אבל לא להוכיח מכאן לחלק בין יש אב לאינו אב ולהחמי' במזנה אולי במזנ' קיל מגרושה ואלמנה דא"ל בזמנה סתם נשים חסות כמ"ש אמנם עכ"פ יפה הוכיח להחמיר במזנה לשטת הש"ר אבל י"ל גם להש"ר אינה הוכחה מקושיא זו דיש להוכיח מקושי' זו דהרש"ה לא התיר בגרושה אלא באין מכירה וב"ש במכירה איירי ודלא כב"י אה"ע כמ"ש מורינו הגאון בעצמו שם סי' י"ד דף י"א ע"ג (ומורינו הגאון ז"ל שם סבר שזה דעת ב"י לבד וכבר כתבתי לעיל שזה דעת ה"ה והר"ן ויתר פוסקי') אבל להוכיח במזנה להחמיר אינו מוכרח יען כ"ז אינו אלא דרך מו"מ.