תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ג סימן י״א

מכ"ש אם לא נתנה הדר בפי התינוק מעולם שכתב הש"ג פרק אע"פ אם גם היא בכלל מניקת חברו בשם הרא"ש והטור שחל עליה שם מניקת וסיים וצל"ע כי גם ראיתי מקילין להתיר ובתשובות בר ששת אוסר עכ"ל והגאון תפארת למשה בסוף ספרו מקיל בגרושה אם לא נתנה דד בפי התינוק אפילו לדעת ר"ח עיי"ש גם מורי הגאון ז"ל בנודע ביהודה חלק אה"ע סוף סימן י"ז מתיר בגרושה אם לא התחילה להניק וכתב דברים של טעם ודעת וז"ל והנה בש"ע בסימן י"ג סעיף י"ד זה שאמרו בגרושה יש מי שאומר דוקא דהניקתו קודם שנתגרשה עד שהכירה כו' ויש מי שאומ' דאשה שמת בעלה והניחה מעובר' וילדה ולא הניק' כו' צריכה להמתין כ"ד חודש ונראה מדבריו הוא הדין בגרושה והנה דברי הש"ע סתרי אהדדי דבריש דבריו כתב דעת המתיר בשם יש מי שאומר ולשון יש מי שאומר דרכו של ש"ע לומר על דברי יחיד שאין הלכה כמותו ובסוף דבריו כתב האוסר בשם יש מי שאומר ואמנם הדבר פשוט דבהתחילה להניק אך שאינו מכירה בזה תופס דעת האוסרים עיקר ולכן הביא דברי המתיר בשם יש מי שאומר ובלא התחילה להניק תופס עכ"פ בגרושה דעת המתיר עיקר ולפי שמדברי הריב"ש שהוא האוסר משמע דה"ה בגרושה ולכן כתב דעתו בשם יש מי שאומר עכ"ל ואמינא קצת ראי' יגיד עליו ריעו שם בהגהות רמ"א סעיף י"ג וז"ל ואין חילוק בין התחילה להניק או לא התחילה וכתב בח"מ לא קאי ארישא רק דין באפי נפשי' הוא כלומר ל"ד מניקה ממש אלא כל שראוי להניק ויש לה חלב בכלל מניקת חברו עיין שם בב"ש וילד"ק למה באמת לא כתב הרמ"א כן בסוף הסימן על מה שסיים המחבר ומשמע מדבריו דה"ה בגרושה והל"ל ואין חילוק בין התחילה להניק כו' וקאי אכל הסימן (וכן מהר"מ יפה העתיק הגהות רמ"א בסעיף י"ג) אלא כדעת מורי ז"ל ודוקא באלמנה ולא בגרושה וכ"מ בד"מ על מה שהביא הבית יוסף תשובת הריב"ש באשה שמת בעלה כו' ולא הניקה כו' שצריכה להמתין כו' ציין הוא ז"ל (בסי' יו"ד דפוס ברלי') וכן הוא בתשובת מהרי"ו כו' דאין חילוק בין התחילה להניק כו' עכ"ל וקשה למה ציין על סוף דברי הב"י וה"ה לגרושה שילדה ולא הניקה כו' אלא העיקר בגרושה לא משמע לי' להחמיר.