תשובה מאהבה חלק א · חלק ל״ו סימן ג׳

ולענ"ד קשה עלי להקל בדבר הזה ולסמוך על הריטב"א בזה אחרי שרבותנו בעלי תוספות בדוכתי טובי מסכימים שביה"ס ראוי לב"מ בעינן מה"ת ועיין בסוכ' דף ו' ע"ב ד"ה ד"ת ובקדושין דף כ"ה ע"א בסוף ד"ה כל הראוי ובמנחות דף י"ח ע"ב ד"ה ואר"ז ובחולין דף פ"ג ע"ב ד"ה דאמר, וכן נלע"ד קצת משמעו' לשון הרמב"ם פ"א מהל' מקואות הלכה יו"ד ביה"ס א"צ שיבואו בהן מים כו' ואעפ"כ צ"ל ראויין שיבוא בהן מים לפיכך אמרו חכמים לעולם ילמד ארם כו' עכ"ל מדנקט לפיכך אמרו חכמים ולא נקט סתם לפיכך ילמד אדם משמע דעד כאן בשל תורה מיירי וכן נראה דעת כל האחרוני' דהרי קיימין בשלחן ערוך י"ד סי' קצ"ח סעיף כ"ה אם לא הדיחה ביה"ס ולא נמצא עליה דבר חוצץ אעפ"י שלא בדקה קודם טבילה עלתה לה טבילה ואינו דומה לבדוקת הגוף וחפיפת הראש וכתב הלבוש והמע"מ הטעם כיון שיש מקום להשאר שם ודאי לא הי' שם דא"כ למה יפול אחר טבילה והש"ך שם ס"ק ל"ב כ' שבחנם דחקו כי לא דמי לבדיקת הגוף דבעינן ב"מ ממש ולכך תלינן לחומרא אבל ביה"ס דלא בעינן אלא ראוי לכך תלינן לקולא יעו"ש ואי ס"ד ביה"ס ראוי לב"מ מד"ם הא גם הש"ך בחנם דחק הא הטעם פשוט בעבור שהוא דרבנן תלינן לקולא ולכך נלע"ד ברור כוונת הש"ך וכל האחרונים ראוי לב"מ לביה"ס מה"ת עם כל זה יש להקל אם לא הדיחה ביה"ס (וכיוצא בזה יעוין קצ"ט סעיף י"ב) בעבור שהתורה הקילה ולא הקפידה אלא ראוי ולא ב"מ ממש כשאר הגוף וגם אינו אלא מיעוט המקפיד דרבנן וכן נראה מט"ז סי' קצ"ט ס"ק י"ז דביה"ס ראוי לב"מ דבר תורה יעוי"ש.