תשובה מאהבה חלק א · חלק ל״ו סימן ד׳

אמנם עדין יש מקום להקל ע"כ לא כתבו תוס' דראוי לב"מ לביה"ס דאוריית' אלא דומי' דבית החיצון אבל הואיל בטבעת זו בעומק הרחם למעלה מביה"ח ואותו מקום ודאי בלוע ולא בעי אף ראוי לב"ם לא מה"ת ולא מד"ס עכ"ז קשה עלי להקל וכי אפשר לצמצם שאין טבעת זו יוצאת מעט לביה"ח עד שאין אותו המקום ראוי לב"מ ויעוין בתוספות דף מ"ב ע"א ד"ה עשאוה אף שהתוספות כתבו לקושטא לא גזרו יעוי"ש הכא יש להחמיר שהחוש מעיד עליו שאין הטבעת קבוע שם במסמרות וקרוב הדבר שהטבעת מזיזה מעט ממקומה בכל עת ובכל שעה וארגישה ולא הוי אדעת' והוא מיעוט המקפיד במקום תשמיש ויש לחוש יותר להחמיר עפ"י התוספתא שמביאה הר"ש ספ"ח דמקואות ר"ש שזורי אומר ביה"ס בנשואה חוצץ בפנוי אינו חוצץ ופ' הר"ש נשואה מקפדת שלא יהי' דבר חוצץ במקום תשמיש וכ"כ הר"ן ס"פ שני דשבועות אמנם אפשר להקל ממ"נ אם הטבעת עומדת בחזקה ולא בזה ממקומה והוא במקום בלוע ואם היא רפוי' שמזיזה ממקומה גם אפשר שראוי לבוא שמה מים אלא אי קשיא הא קשיא דאיבעי' להו שם דף מ"ב ע"ב אותו מקום של אשה בלוע הוי או ביה"ס הוי וקא מסיק התלמודא למנ"מ כגון שתחבה לה חברתה כזית נבלה באותו מקום א"א בלוע הוי טומאה בלוע לא מטמאה וא"א ביה"ס הוי ניהו דבמגע לא מטמיא במשא מיהא מטמיא כו' יעוש"ה והנה לכאורה נ"מ הזה הוא דבר זר ורחוק מאד במציאות שתחבה לה חברת' כו' ולא אמר נ"מ הזה שהוא פשוט ומצוי אם אותו מקום בלוע הוי לא צריך אפילו ראויל ב"מ אמנם י"ל דתלמודא נחית למצוא נ"מ בדבר דאוריית' משא"כ ראו לב"מ אינו אלא מדרבנן כשעת הריטב"א יען עודנה הקושי' בתוקפה לומר נ"מ הזה לשטת תוס' דראוי למ"ב דאוריית' ואין לומר גם עתה הנ"מ בדרבנן דהא מיעוט המקפיד איני אלא מדרבנן זה אינו מי לא משכחת לה עכ"פ נ"מ בדבר דאוריית' אם אותו המקום משלים לרוב ובלא"ה קשיא לי הסוגיא די"ל הנ"מ פשוט אם נעקר הדם ויצא לבית"ח אי בלוע מקרי לא מטמיא ואי ביה"ס מטמיא ואין להאריך חוץ למקומו וכללא של דבר אני נבוך מאד בהוראה הזאת והשאלה נחוצה ולא אוכל להעמיק עומק דין ולהאריך וקויתי לתשובתו הרמתה בדואר הולך ודואר בא מוקדם לברכה הכ"ד ידידו המוכן לעבדו עבודת הקודש עבודת הגרשוני בעבודה תמה ובעבודה שיש אחריה עבודה ולא בעבוד' הסילוק ועבד אנכי לכל חכמי התלמוד ה"ק אלעזר פלעקלס מפראג החובק ק' ג"ט ואגפי' יע"א.