ונלע"ד ממקומו הוא מוכרע דמותר להניח תפילין ולברך עליהם מיד דלא כהר"מ מקוצי כד דייקת בתחלת הסוגיא אדפריך על רב מהבריית' דהחופר כוך יותר ה"ל למפרך רב אדרב פעם קרי ק"ש והדר מנח תפילין ברישא והדר קרי ק"ש וכיוצא בזה ראיתי שרבינו הגדול המקום יהי' בעזרו בספרו צל"ח שם בגמ' מי סבר לה כריב"ק וכתב וז"ל הדבר תמוה למה לו להזכיר ריב"ק בקושיא זו הלא קושיתו עצומה למרמי דרב אדרב בהך מלתא גופי' דכאן קרי ק"ש קודם הנחת תפילין והרי זימנין סגיאין דהוי קאים רחב"א קמי רב חזי דמנח תפילין וחזי דקרי ק"ש עיין שם דברים חריפים ומתוקים מנופת צופים ועוד ראוי לשות לב על מה שכתב המהרש"א בסוגיא על מה דקאמר הש"ס מ"מ קשיא לרב הדר נמי להך קושיא דמנח תפילין ואח"כ קרי ק"ש לעי' קאמר בהיפו' עכ"ל ודבריו תמוהים לכאורה דאיך שייך שיאמר מ"מ קשיא על קושיא שלא הזכיר מתחלה גם ע"ז התעורר רבינו הגדול בספרו שם ולכך נלע"ד דרב אדרב לק"מ די"ל דסבר המקשה דק"ש ותפילין שקולו' הם כשני מצות דעלמא השקולות שיכול כל האדם לעשות מה שלבו חפץ להקדים היום מצוה זו ולמחר האחרת ולכך גם רב פעמי' הקדים ק"ש לתפילין ופעמים תפילין לק"ש אבל הברייתא ע"כ דינא אתי' לאשמעינן והסדר הזה תפילין ק"ש ותפלה ככה עכובה אם שלש אלה לא יעשו כסדר הזה לא עשה כתקונם לכתחלה דאלת"ה למה קתני בברייתא הגיע זמן ק"ש מניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל הא די אם קורא ק"ש כי תפילין זימנן כל היום ותפלה עד ארבע שעות ועיין היטיב בתוספות ד"ה ומכל המצות ע"כ כך סדרן לכתחלה תפילין ק"ש ותפלה דשייכי אהדדי כדאמר בסמוך כאלו מעיד עדות שקר וכמ"ש תוספות ופריך הש"ס שפיר על רב מברייתא ולא רב אדרב (בחדושי הארכתי בס"ד דלכך מקדים התלמודא הא גופא קשי' כו' דוק ותשכח) אבל אחרי דמשני רב כריב"ק ס"ל פריך התלמודא שפיר אימר דאמר ריב"ק כו' ותו אי סבר כריב"ק אפי' בקריאה ועשי' איך עשה רב פעמים להיפוך דמנח תפילין ואח"כ קרי ק"ש דא"ל דשקולי' הם ויכול להקדים איזהי שירצה הא אי כריב"ק ס"ל הי' צריך תמיד להקדים עול מ"ש אי כבריית' דחופר ס"ל ה"ל להקדים תמיד תפילין לק"ש והיינו דסיים הש"ס מ"מ קשיא לרב איך עשה פעמים כך ופעמים כך דלא כריב"ק ולא כהבריית' וה"ק מ"מ קשיא לרב מבריית' דחופר דא"ל דסובר כריב"ק אימר דאמר ריב"ק כו' ותו את"ל גם בקריאה ועשי' קשה אמאי עביד רב פעמים להיפוך ויש לכוון בזה דברי רבינו המהרש"א במה שכתב מ"מ קשיא הדר נמי להך קושי' כו' ודוק וזה נלע"ד נכון שים עיניך עליו.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ל״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
