תשובה מאהבה חלק א · חלק ל״ג סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומה שפלפלת אם מביאים לו לאדם תפילין בין ק"ש לתפלה להניחם בלא ברכה כדין כל ספק ברכה והארכת בזה לא כן אהובי תלמידי נר"ו הנה הרב בית יוסף והד"מ בטור א"ח סי' ס"ו נחלקו לענין מעשה לדעת הרב"י כדברי הר"מ מקוצי כל שלא אומר גאל ישראל מניח תפילין ואינו מברך עליהם עד אחר שיתפלל שאז ימשמש בהן ויברך ולדעת הד"מ קודם גאל ישראל יניח תפילין ויברך עליהם ומביא דעת רוב הפוסקי' בזה עיין שם וכמו שפליגי בטור פליגי נמי בש"ע שם סעיף ח' וקיימ"ל כרמ"א דהכי נהוג כמבואר שם אכן בלבוש שם השמיט והכי נהוג ועיין בס' אלי' רבה ולא ראיתי לאחד הפוסקי' שסותר דברי הר"מ מקוצי וקשה הרי דברים של טעם קאמר שאין ראי' מרב דמצי למימר דהניח תפילין בלא ברכה ולאחר י"ח הי' ממשמש בהם ומברך עליהם כמבואר בתוספות ברכות דף י"ד ע"ב ד"ה ומנח תפילין ובמרדכי שם שוב מצאתי בס' אבן העוזר סי' ס"ו שתמה למה דחו דברי הר"מ מקוצי בלא טעם והא קיימ"ל ס' ברכות להקל ותמה שם גם לאידך גיסא על הר"מ מקוצי דלמא מ"ש תוספות דמותר להניח תפילין היינו נמי בלא ברכה עיין עוד שם.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.