תשובה מאהבה חלק א · חלק ל״א סימן ד׳

ועל תחלת הספק שנסתפק מרן בכ"מ וכתב וז"ל ומספקא לי אי הני מילי לדידהו שהעולים לקרות לא היו מברכין אלא הראשון והאחרון כו' עכ"ל לכאורה משמע שמסתפק לשטת הרמב"ם והוא דבר תימה הא הרמב"ם ודאי עפ"י פסקיו כתב ואיהו בפי"ב שם פסק כל א' מן הקורי' מברך לפניה ולאחריה כמסקנת הגמ' במס' מגלה דף כ"א ע"ב והאידנא דכולהו מברכים לפניה ולאחריה ה"ט דתקנו רבנן משום הנכנסים ומשום היוצאים ואיך שדברי הרמב"ם האלה בפ"ח אם התחילו גומרי' יהיו סובבים עפ"י המשנה שהראשון והאחרון לבדם מברכי' אבל האמת יורה דרכו שהכ"מ לא נסתפק אלא אולי דברי הירושלמי נאמרים קודם גזרת הנכנסי' והיוצאי' אבל לשטת הרמב"ם וכהאידנא אין ספק אם התחילו לקרות ביו"ד גומרים כל מנין הקרואים וכן הסכמת כל הפוסקי' ויעיין ברי"ף והרא"ש והטור וש"ע א"ח סי' קמ"ג ויעייין במג"א שם שגומרין כל העולים ומברכי' לפניה ולאחריה כמבואר באלי' רבה שם וכן דעת הכ"מ אפי' לדעת הירושלמי ואין להאריך ועתה ממילא נסתר הבנין מרו"מ נ"י.