תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ח סימן ט׳

ועתה אסורה נא ואראה דברי מעלתו הרב נ"י שמביא דברי סב"י שהמחבר לא איירי לענין ד' צומות אלא לענין שארי תעניות שגזרו הצבור כי ד"צ דברי קבלה נינהו ואפי' אין שם מתענין אלא ששה או שבעה (אמר המחבר מה דנקט ששה או שבעה ככל דבר שבקדושה לדעת ר"ת עפ"י מ"ס וכלשון הטור שהבאתי לעיל בד"ה כ"ז) יכולין לקבוע ברכת עננו לברכה בפ"ע ולקרות ויחל אף שאין עשרה מתענין בבה"כ דאנוסי עכ"ד מעלתו נ"י והרחיב בזה הדבור וכל הפוסקים בחדא מחתא מחתינהו, אהובי ידיד נפשי אם קבלה בידיהו נקבל אבל לדין ראה זה דבר חדש אשר לא שערו אבותנו הרא"ש והרשב"א והטור שהמה מחלקי' שתחלת קביעת ברכה בפ"ע תקנו בעשרה המתעני' משמע דאין חילוק בין ד"צ לצבור שקבלו עליהם תענית וכל כי האי ה"ל לפרש אחר מן הראשונים.