ויותר מזה ראיתי במג"א סי' תקס"ו וסק"ה שכ' נראה לי דאם יש בהם אחד שאינו משלים לא יאמרו עננו ער"ס תקס"ב עכ"ל ויש לדקד' למה תלה הדבר מפורש שם בש"ע דבעינן עשרה דמתענין כמ"ש הרא"ש והטור והרשב"א כמ"ש למעלה (ועיין בס' פרי מגדי') ונלע"ד כוונתו אם נמצא אחד בהם אשר לא ישלים תעניתו אע"ג דבשעה שמתפללין כל עשרה כלם מתענים אפ"ה לא יאמרו עננו ברכה בפ"ע (והיינו דסיים המג"א ער"ס תקס"ב כל תענית שלא שקעה כו' יעוש"ה דעת המחבר והרמ"א) כי לא קבעו חכמים ברכה בפ"ע אלא אם כל העשרה משלימים אמנם בנדון כזה נלע"ד להקל להצטרף למנין עשרה לתפלת תענית ולקרות ויחל דהא תענית מקרי לדעת כמ' פוסקים כמו יחיד שקבל להתענות בו"ה כל השנה וחל ערב ט"ב ביום השני שמתפלל טרם יבא השמש ויפנה ויאכל ויעיין ב"י סי' תקנ"ב בשם הג"א והאגור וש"ל ותה"ד סי' ער"ה בשם א"ז מנמקי רב שרירא ויעוין בשו"ת פנים מאירות חלק שני סי' כ"ג מ"ש בזה ללמד זכות על מה שנוהגין בקהלות להתענו' ער"ח בימי הקיץ ואינם משלימין והש"צ אומר עננו בין גואל לרופא וקורין ויחל, ועוד י"ל גם תחלת השקיעה מקרי השלמה לדעת כמה פוסקי' ויעיין ב"ח ס"ס תקס"ב ובמג"א שם סק"ה.
תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ח סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
