תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ח סימן ז׳

ומזה הבנתי מה שבטור וש"ע כתב שאין הש"ץ אומר עננו ברכה בפני עצמו זולת אם יש בבה"כ יו"ד המתענים ומענין קריאת ויחל אינהו קא שתקו דבעינן עשרה המתענין אבל לפי מ"ש משנה שא"צ היא כי הכל תלוי בעננו אם הש"צ קובע ברכה לעצמו אז הוא ת"ו וקורין בו ויחל ואם לאו אינם אלא כיחידים דמי ואין קורין בתורה כי ז"ל התוספתא שמביאה המרדכי ת"צ נכנסים לבה"כ וקורין משא"כ בתענית יחיד (והנה בתוס' אשר לפנינו פרק ב' דתענית כאשר מונם והולך מה בין ת"צ להתענית יחיד חסר מלת וקורין) אבל נסתפקתי אם היה בבה"כ עשרה שהתענו ולא היו יכולין לקרות ויחל שלא היה להם איש היודע לקרות או שלא היו עשרה ביחד שהתענו עד שהתחילו הצבור תפל' שמנה עשרה בלחש או לשום סבה אחר ופשוט דאין מוקדם ומאוחר בזה ויכולין לקרות ויחל אחר שמנה עשרה ועתה אחר שהש"ץ אמר תפלת עננו כתקנה בין גואל לרופא ברכה בפני עצמה והיה א' מהם צריך לאכול אם תשעה הנותר' יכולם לקרו' ויחל והוא הדין להיפוך אחרי שקראו ויחל הי' א' מה' צריך לאכול אם הש"צ יכול לומר עננו ברכה בפני עצמה בין גואל לרופ' אם ה"ז דומה למה שמביא בירושלמי פרק ד' דמגילה אין פורסין את שמע פחות מעשר' התחילו בעשרה והלכי להם מקצתם גומר אין עוברין לפני התיבה כו' והלכו להם מקצתם גו' ואין נושאין את כפיהן כו' ואין קורין בתור' כו' והלכו מקצת' גומר (ובהרי"ף נשמ' ואין קורין בתורה כו' והלכו להם כו' ואינו אלא טעות הדפוס או ט"ס ויעוין בירושלמי) והוא הדין הכא זה שהיה צריך לאכו' הוי כאלו יצא מהם וגומר או דלמא מדלא כוללן הירושלמי כלה יחד התחילו ביו"ד ויצאו מקצתן גומר משמע דאין אחד תולה בחבירו וכל אחד ענין באפי' נפשי' הוא וכן נראה מהגהות רמ"א בא"ח סימן צ"ה סעיף ג' אבל אין קורין בתורה דזה ענין אחר יעוי"ש הוא הדין בנ"ד ואסור לקרות ויחל א"ד לפ"מ שבארתי לעיל דלענין ויחל ודאי אמרינן רובו ככולו א"כ יש לסמוך באופן כזה במי שאכל לאחר תפלת תענית בצבור ואירע כנ"ל שמותר לקרות אחר כך ויחל ושלא לחלק בין קריאת ויחל לשאר קריאת התורה דרובו כולו וצל"ע ויעיין עוד בסמוך אי"ה, את זה כתבתי בהביטי אל הראשונים ולא ראיתי לאחד שנטה מן הדרך הישר הזה זולת בספר האגודה מבוא' אם שלשה מתעני' אומר תפלת תעני' וקורין ויחל והיא דעה יחידאה נדחה מכל הראשונים ועיין בספר ב"ח סימן תקס"ו גם כל האחרונים אשר ראיתי המה המ"א ואלי' רבה וספר פרי מגדים רוח אחת להם דבעינן יו"ד המתענים לענין קריאת ויחל זולת בשני וחמיש' בשחרית ואין צריך לומר לענין צלותא דתעניתא בין גואל לרופא.