אמנם פשוט וברור כוונת מעלתו הרב נ"י כך היא אחרי שיש עדה של עשרה בבה"כ אז מותר לקרות ויחל אף שאין עשרה מתענין דלענין קריאת ויחל אמרינן רובו ככולו אלא שמעלתו קיצר בלשונו, אבל לישרי לן מר מנא לי' הא דהא קריאת התורה בתעניות עפ"י המשנה במס' מגלה דף ל' ע"ב ואף שמנהגנו בכל תעניות הן אם גזרו הב"ד הן בארבע צומות לקרות ויחל עפ"י מס' סופרי' כמבואר בתוס' שם דף ל"א ע"ב ובפוסקים עכ"פ יום הוא שחיוב לקרות בו ותנא דמתני' כללא כייל אין קורין בתורה פחות מעשרה ר"ל כל זמן שחיוב לקרות בו ביום שצריכין להיות עשרה דלמא בני חיובא דוקא בעינן ובנ"ד נמי דוקא אם כל יו"ד התענו.
תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.