תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ח סימן ד׳

עכ"ז אמרתי ליישב דברי מעלתו ידידי נ"י כי ז"ל הרמב"ם פ"ח מהל' תפלה הל' ד' וכן הוא תפלת הצבור כו' ואין עונין מעשרה כו' ואפי' היו מקצתן שכבר התפללו כו' משלימין להם לעשרה והוא שיהיו רוב העשרה שלא התפללו וכן אין אומרים קדושה ולא קורין בתורה כו' אלא בעשרה וכ' הכ"מ ואפי' היו מקצתן כו' הר"ן ז"ל כ' דגרסינן במס' וא"א קדיש וברכו בפחות מיו"ד רבותנו שבמעריב אומרים אומרים אותו בזי"ן ונותנין טעם לדבריהם כו' וי"א בששה כו' ע"כ מפרש רבינו דהני שבעה ששה היינו שלא שמעו ברכו ולת"ק בעינן כלהו עשרה שלא שמעו דאלו שבעה בין כלם יחלוק עם משנתנו ופסק רבינו כי"א משו' דבכל דוכתי אשכחן דרובו ככולו עכ"ל וכ"כ הרא"ש לדעת ר"ה דלא פליגי י"א אגמרא דידן, ומיירי דהני שבעה לא שמעו קדיש וברכו ואידך שמעו וכ"כ הרמב"ן להדי' בסוגיא דמגלה בזמנה דף ה' ע"א דכל אותם השנויים במתני' אין פורסין חובו' הצבור הן ואין עושין אותם אלא א"כ עשרה או רובם מחויבי' ומביאו הר"ן ספ"ק דמגלה ופשוט שדין רובו ככולו גם לענין קריאת התורה וכן נראה מפשט לשון הרמב"ם שכ' וכן אין אומרי' קדושה ולא קוראין בתורה כו' משמע דכולהון חד דינא אית להו שצריכי' עשרה גדולים וב"ח אבל בני חיובא א"צ אלא רובא ומסתמא קריאת התורה שנקטה המתני' וכן הרמב"ם בכל קריאה מיירי הכל לפי חיובא דיומא ופשוט הוא א"כ ה"ה לענין ויחל ביום התענית אם רובם התענו לא גרעו הנותרי' מאותן אשר כבר התפללו וחזו לאצטרופם למנין עשרה כמעשים בכל יום והאריכו' בזה ללא צורך וספר מהר"ל בן חביב שהביא מעלתו נ"י איננו בארגזי.