תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ח סימן ב׳

הנה מכתב קדשו קבלתי ומעלתו ידידי נר"ו א"צ לי ולמטלעתי לית את צריך ולא דכוותך וכי אמינא תני דמסייע לך יאמר מעלתו אטו לא ידענא דשפיר קאמינא ואם עם לבבי אשיחה ואמת אגיד אין דעתי נוטה לדעתו דעת תורה תמה אני על מעלת כבודו וכי שייך לומר בזה רובו ככולו אטו ששה או שבעה יכולין לקרות ויחל ולומר בהם רובו ככולו הא אין דבר שבקדושה פחות מיו"ד ומשנה שלימה שנינו במס' מגלה דף כ"ג ע"ב אין קורין בתורה פחות מעשרה ואפי' אותן שמנה פסוקים שבסוף התורה דאמרינן במס' מנחות דף למ"ד ע"א יחיד קורא אותם ומפרש הרמב"ם פ"ג מהל' תפלה הל' ו' שמותר לקרותן פחות מיו"ד וכ' עליו הראב"ד דבר זה לא שמענו מעולם וענין זרות הוא מאד ומ"ש הכ"מ באופן ראשון דמשכחת לה שהיו עשרה בבכה"נ ויצא אחד מהם עכ"ל לכאורה צל"ע מאי אריא אלו שמנה פסוקים הא בכל דוכתי הדין כן אם התחילו לקרות ויצאו מקצתן גומר כמבואר בירושלמי וכדבעינן למימ' קמן אי"ה וכ"כ הרמב"ם פ"ח שם הל' ו' ואין כאן מקומו.