תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ו סימן ט״ו

ודי באיומים הנזכרים בגמרא וש"ע על שבועת הדיינין שהיא על ידי טענה ודאית בין שהיתה מן התורה בין מדבריה' וזה לשון הש"ע ח"מ סימן פ"ז סעיף כ' משביעין אותו בכל לשון שהוא מבין, ויאיימו עליו קודם שישביעוהו, ואומרים לו הוי יודע שכל העולם נזדזע בשעה שאמר הקב"ה לא תשא, וכל עבירות שבתורה נאמר ונקה וכאן נאמר לא ינקה, וכל עבירות שבתורה נפרעים ממנו, וכאן ממנו וממשפחתו, ועוד שגורם ליפרע מכל ישראל, שכל ישראל ערבים זה לזה, כל עבירות שבתורה תולים לו שנים ושלשה דורות אם יש לו זכות, וכאן נפרעים מיד, דברים שאין אש ומים מכלים, שבועת שוא מכלה אותם, אמר איני נשבע פוטרין אותו, ונותן מה שטענו חבירו ואם אמר הריני נשבע, אומרים זה לזה, סורו נא מעל אהלי הרשעים האלה, ואומרים לא על דעתך אנו משביעים אותך, אלא על דעתנו ועל דעת הב"ד, ואם יש צד רמאות, יש לדיין לומר לו לפרש בשבועתו כל צד רמאות שיש לחשוב בלבו.