ועתה גם אני דליתי חספא ומצאתי קצת שינוים בדברי רש"י עצמו, שבסוטה מפרש רש"י ז"ל כסדר לשון הברייתא והיינו מכאן ואילך לאחר שגמר כה"ג כו' דקסבר אין כו' ואח"כ המאמר כדי להראות כו' וביומא מהפך רש"י ז"ל הסדר ומפרש מתחלה כדי להראות חזותו כו' ובסה"ד מתרץ רש"י הקושי' איך הביאו שם והלא אסור לטלטל ומפרש מעיה"כ כו' ונראה כיון שיש עוד שנוי קצת בלשון הבריית' עצמו והיינו בסוטה הנוסחא שם וכל כך למה כדי להראות חזותו לרבים וביומא אין הנוסחא כן אלא הנוסחא שם וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים והיינו שביומא כוונת הבריית' רק על הקריאה למה היו קורין בס"ת של כל א' וא' ובסוטה הכוונה על ההבאה ביה"כ והיינו כל כך למה, למה הביאום שם ביה"כ להראות חזותו לרבים בחוץ, ולכן מפרש רש"י בסוטה שביה"כ עצמו הביאו שם, וע"ז נאה שאלתו של הברייתא וכל כך למה, אבל ביומא שאין הנוסחא כן מפרש רש"י שמעיה"כ הביאו שם וק"ל.
תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.