תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ג סימן ב׳

סורו מני מעט יסורי שאינן של אהבה ועיינתי בפלפול אשר שם מעלתו נר"ו לנגד עיני אשר היה לו בינו ובין רבינו הגדול זצלה"ה בסתירת רש"י סוטה פרק אלו נאמרים ויומא פרק בא לו ומעני' מסתעף כמה ענינים לדינא הנה באמת נכונים דברי ידידי הרב נר"ו ליישב סתירת רש"י מכל וכל, ואף כי לא מצא חן בעיני רבינו הגדול זצל"ה, מי יודע מה היה לו בעת ההוא מחדרים אימה ולכן בחוץ שכל חרף, וגם דברי רבינו הגדול זצלה"ה בישוב סתירת רש"י מתקו לי מאד מאד כי מתאימות הנה דברים את דרכי הלשון, שאי אפשר לפרש בענין אחר לדע' רש"י ביומא כי לכאורה הדברים תמוהים מאד איך כתב רש"י שמערב יה"כ הביאום שם והלא אמרינן בברייתא וחותם בשומע תפלה והיינו תפלת כהן גדול ביה"כ עצמו בעצומו של יום ועל זה אמר תו ואח"כ מבי' כו' וקורא בו הרי מפשוטן של דברי' נשמע שביה"כ הביאום שהרי קאמר ואח"כ כל א' ואחד מביא היינו לאחר שכהן גדול סיים תפלתו והרי סתירה מיני' ובי' וע"כ לומר בפירש"י שהאי מביתו לא על ההבאה קאי אלא תואר הוא לס"ת והיינו כמו שמפרש רבינו ואח"כ מביא ס"ת שהוא מביתו היינו ס"ת ששייך לו והביאום שמה מעיה"כ לאחת מן הלשכות, מביא היום לבימה שקורין עליו וא"א לפרש בענין אחר לפי פשוטן של דברים וזה מתאים עם דרכי לשוננו שמיחס לס"ת, ס"ת מביתו היינו ס"ת של ביתו משא"כ בסוטה ששם הנוסחא מתוך ביתו א"א לומר שהוא יחס ותואר לס"ת וע"כ שקאי האי מתוך ביתו על ההבאה וא"א לפרש שמעיה"כ הביאום שם ונכונים דברי רבינו הגדול זצללה"ה מאד מאד אנא ה' זכיני נא להבין אמרותיו כל פעם ופעם.