תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״ג סימן ד׳

וע"ד אשר רצה רום ידידי הרב נר"ו להוכיח מדעת רש"י שלא התירו לטלטל פחות מד"א כל כי האי לתאמרי' משמי' ודבר גדול דבר מעלתו נר"ו, ואולם אם מדעת רש"י מוכח כן, אומר אני שמרבינו הרמב"ם זצ"ל מוכח איפכא דנחזי אנן איך הי' מפרש הרמב"ם לדעתו ברייתא זאת בסוטה ואיך פריק האי קושיא של רש"י ז"ל דא"א לפרש מעיה"כ הביאום שם הא כבר ידענו דא"א לפרש כך שם, דהא אמר מכאן ואילך לאחר שגמר כה"ג לקרא פרשה מביא כל א' וא' ס"ת מתוך ביתו, וא"א לפרש בע"א מסגולת הלשון, גם א"א לפרש כתירוץ רש"י דאין עו"ה ליה"כ, דזהו דוקא דעת רש"י שפוסק כרפרם ועיין ב"י בא"ח סי' תרי"א ובב"ח שם שהעלו כן דעת רש"י להלכה מכמה מקומות אבל לא כן דעת הרמב"ם והרא"ש שהמה פסקו דלא כרפר' וכמו שכ' הרמב"ם בהדי' פ"א מהל' ש"ע הל' ב' וגם פי' רש"י האחרון לא שייך אלא רש"י לשטתי' דמפרש בעירובין דף ק"א ע"א דהיו יכולין לערב את ירושלים לפי שדלתותי' ננעלות בלילה, אבל לפי הרמב"ם בפי' המשנה שם שמפרש שירושלים עיר של רבים ואף שדלתותי' ננעלות לא היו יכולין לערב, א"כ פי' רש"י האחרון חלף הלך לו לדעתו, ולפ"ז האיך הביאו ס"ת ביה"כ מביתו לעזרה וע"כ ע"י המצאה זאת להוליכו פחות פחות מד"א, ואשר סייע לי' מר רבא נר"ו מרבינו רש"י ז"ל אית לן ללמוד איפכא מרבינו הרמב"ם ז"ל ואפשר דהרמב"ם בזה לשטתי' כיון דהוא מיקל דמציא להוליכו פחות פחות מד"א והטעם כמ"ש הה"מ בשם תשובת רבינו כיון דלא אושא מלתא ולא בהול ולא גזרו והעברת ד"א לפי חזיון דהרמב"ם ס"ל איפכא מכל הפוסקי' בהאי דהעבר' ד"א וסבר דלכן לא התירו בהעבר' ד"א גבי כיסו אלא בא"א בענין אחר וכיון דאדם בהול על ממונו אתי' להוציא א"כ גבי ס"ת נמי התורו פחוח פחות מד"א אבל שאר הפוסקי' דחלקו ע"ז וסברי איפכא דבדוחק התירו פחות פחות מד"א ואדרבה רק בממון התירו ולא במציאה לפ"ז בס"ת נמי לא וכמ"ש התשב"ץ ח"ב סי' נון יעוש"ה א"כ לפ"ז אפשר דאין לסמוך על הרמב"ם והנלע"ד כתבתי ואם שגיתי יאמין לי ידידי הרב נר"ו כי עדן ראשי ולבי בל עמי, וכאשר ינוסו יגון ואנחה כו' אשים אי"ה לב על שאר פלפולי' אשר ביני לבינו ומני ומיני' תקלס עלאי ידידו הנאמן שומח באהבתו וביקרתו הק' ברוך.