ומה שהקשית למה לא הביא הרמב"ם דבר זה בהלכות עבודת יה"כ שאח"כ כל א' מביא ס"ת מביתו אני תמה על תמיהתך מה הי' לו להביא וכי יש בזה דין או דת הבריית' מספרת מעשה שהי' והם מעצמם הנהיגו בכך להתנאות בספרים שלהם אבל לא שתיקנו חכמים לעשות כן ומה הי' לו להרמב"ם להביא מה שנהגו מעצמם (מכאן ואילך דברי התלמיד אני ברי' קלה בים התלמוד לית בקי בר יומא להיות בקי ביד החזקה עכ"ז אראה לדוגמא בעלמא קשוט אמרי פי מה שהוא על זכרוני שדרכו של הרמב"ם להעתיק מנהגן של אנשי ירושלם מה שהיו עושין מעצמן משום חבוב מצוה והוא בפ"ז מהל' לולב הל' כ"ד כך הי' המנהג בירושלם יוצא אדם מביתו שחרית ולולב בידו כו' ועיין הלכות תפלה פ"ה הלכה ה' וכן נמי לענין חבוב מצוה של בכורים ולהתנאה לפניו שהעתיק הרמב"ם השור הולך לפניהם וקרניו מצופים בזהב כו' וכיו"ב טובא ועיין בהרמב"ם פ"ד מהלכות בכורים הלכה ט"ז).
תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״א סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
