תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״א סימן ט׳

וגוף תמיהתך על רש"י שפירוש ביומא דף עי"ן שמאתמול הביאום ובסוטה פירש"י שסבר אין עו"ה או שעירבו נלע"ד משום שגם בהברייתא יש שינוי בשני הסוגיות ובסוטה הגירסא מכאן ואילך מביא כל א' ס"ת מתוך ביתו וביומא הגירסא כל א' וא' מביא ס"ת מביתו ואיכא למימר שמביתו אינו חוזר למעלה למה שאמר ואח"כ כל א' מביא כו' אלא מביתו שייך לס"ת דהיינו הס"ת שמביתו ומאתמול הביאום והניחום באחת מן הלשכות וביוה"כ הביא כל א' הספר מן הלשכה לעזרה אבל בסוטה שהגירסא מתוך ביתו על כרחך חוזר לההבאה שהביא מתוך ביתו והרי מכאן ואילך אמר שמביא כל א' וא"כ הבאה זו היתה אחר שגמר כה"ג לקרות וא"כ היתה ביוה"כ עצמו והרי על הבאה זו אמר שהיתה מתוך ביתו ולכך הוצרך רש"י לפירש שסבר אין עו"ה או שעירבו את כולה וגם הסוגיות אינן סותרות והסוגיא דסוטה היא קודם שנפרצו פרצות והסוגיא דיומא לאחר שנפרצו פרצות (עיין דברי התלמיד בראש האגרת הזאת) ולרוב טרדה אקצר דברי רבו הדש"ת. ה"ק יחזקאל סג"ל לנדא.