(מכאן ואילך דה"ת הנה שם בהסוגיא בכריתות דף י"ד ע"א דקא דייק על ר"מ במתניתן אם הי' שבת והוציאו וניתני אם הוציא חייב מ"ט קתני אם היתה שבת אמר רפרם זאת אומרת עו"ה לשבת ואין עו"ה ליה"כ ומסיק התלמודא דלמא יש עו"ה וה"ק ואם היתה שבת והוציאו חייב אף משו' שבת הרי מסיק הש"ס בלשון דלמא וקשה הא ע"כ צ"ל כן דאל"כ קשיין מתני' אהדדי מעגלה לכריתות ואף רבנן לא פליגי עלי' דר"מ בכריתות אלא שאינו מן השם עיין שם ובזה נלע"ד ליישב קצת מה שהעתיק רש"י בכל המקומות שמביא התלמודא הך מתני' רמ"א אם הי' שבת והוציאו חייב דאין עו"ה ליה"כ אע"ג דרפרם ברותא היא מברייתא דעתי אפילו בשבת עכ"ז מהך מתני' אינו ברות' והש"ס בקש לדחות דברי רפרם בלשון דלמא ואין אנו מניחין דברי רפרם המפורשי', בשביל דלמא דמסיק התלמודא ובזה נלע"ד ליישב דברי הרא"ם שמביא הב"י בא"ח סי' תרי"א שכתב מנא לי' לסמ"ג דהא דרפרם ליתא כו' עד דאינו הלא דחי' בעלמא ותמה הב"י הא מסיק הש"ס אלא רפרם בדותא יעויש"ה).
תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.