תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״א סימן ג׳

ועוד אני תמה על תמיהתך ואני תמה לאידך גיסא דהרי קאמר כל א' ואחד מביא ספר תורה מביתו ואיך היה כל אחד יכול להביא ע"י עירוב והלא ירושלים עיר של רבים היא ואין מערבין את כלה כמבואר בעירובין דף נ"ט ע"א במשנה עיר של יחיד כו' ואם כן ע"כ הניחו בה שיור ואיך היה זה שהניחו חצירו לשיור להביא ספר תורה מביתו אם לא נימא דירושלים שדלתותיה ננעלו' בלילה מועיל אף לערב את כלה ולא מצאתי דבר זה מפורש בדברי הקדמונים (עד כאן דבר הרב ומכאן ואילך דברי התלמיד נראות נפלאיתי מה זה ספק הי' למורינו הגאון האמתי נ"ע דודאי לשטת רש"י היו יכולין לערב את ירושלים כלה כי כרמלית היתה בשביל שדלתותיה נעולות בלילה ולא דמתה לעיר של רבים וכ"כ רש"י להדיא במסכת עירובין דף ק"א ע"א בד"ה חייבין עליו דעיר של רבים היא שאוכלוסין הרבה באין לה אבל עכשיו שדלתותיה ננעלות לאו ר"ה שאינה כדגלי מדבר כו' עכ"ל ויעוין עוד ברש"י שם בהסוגיא ומורינו הגאון נ"ע לא שת לבו לדברי תוספת י"ט שהבאתי במכתב השני וכן נראה לכל משכיל אשר ישפוט בצדק בדברי רש"י במסכת סוטה שדקדק לומר א"נ ירושלים דלתות נעולות בלילה ומערבין את כולה וכ"כ רש"י להדי' פרק קמא דעירובין דף ו' ע"ב ד"ה ירושלים מכוון משער לשער ומפולש ויש בה דריסת סמ"ך רבוא ורחב י"ו אמה ואילמלא שנועלי' דלתותי' בכל לילה כו' אבל נעילת דלתות משוי לה כחצר של רבים ומערבין את כלה כו' והכי נמי אמרינן כו' דירושלים כרמלית היא עכ"ל ואין דעת רש"י דעה יחידאי הוא בזה כי ראיתי בסמ"ג ריש הל' עירובין שמביא דברי רש"י הנ"ל וכתב מכל זה אתה למד כי מן התורה היה מותר להוציא מן הבתים לרחובות ירושלים וכל שכן מן הבתים לחצר וכ"כ עוד שם דפוס ויניציאה דף רמ"ה ע"א ונ"ל שאין הדברים אמורים שעיר של רבים שמערבין אותה אלא כגון ירושלים שדלתותיה נעולות בלילה ונחשבת מן התורה עי"כ ככרמלית כאשר פרשתי בתחלה המצוה עכ"ל וכ"כ הסמ"ק וכ"כ הש"ג פ"ד דעירובין וכ"כ הב"י ומעת' אני תמ' על רבי' הגאון נ"ע איך כ' שלא מצא הדבר מפורש בדברי הקדמוני').