מכתבך קבלתי ואשר הקשית שרש"י מסוטה דף מ"א ע"א בד"ה מכאן ואילך סותר דבריו מה שפורש ביומא דף עי"ן ע"א בד"ה להראות חזותו כו' בוודאי יפה הקשית ואמנם פרושך בו הבל (עד כאן דברי הרב ומכאן ואילך דברי התלמוד לא ידעתי אי ההבל ומנעורי עד היום הזה לא שת לי אלדים זרע אחר תחת הבל כי לא ראיתי תירוץ היותר מרווח ממה שכתבתי ואקוה שישע ה' אל הבל הזה). ומה שתמהת בכתבך השני על רש"י ביומא דמה ספק יש בדבר שבוודאי עירבו את ירושלים ומסתמא עשו כן תמיהתך לאו כלום דהרי לבסוף נפרצו פרצות בירושלים והיתה רשות הרבים כמבואר בעירובין דף ק"א ע"א (ע"כ דה"ד ומכאן ואילך דברי התלמוד לדברי מורינו הגאון נ"ע ע"כ נמי צ"ל דאופן הראשון של רש"י במסכת סוטה אחר שנפרצו פרצות ואופן השני קודם שנפרצו פרצות ואם כן הבן שואל מדעת לפי מה דקימא לן יש עירוב והוצאה ליום הכפורים ואחד שנפרצו פרצות האיך הי' נהגו שכל אחד ואחד הביא ספר תורה מביתו וע"כ צ"ל מערב יום הכפורים הביאום שמה והוא הצריכי שכתבתי במכתב הראשון פקח עיניך וראה גם זה הבל).
תשובה מאהבה חלק א · חלק כ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.