תשובה מאהבה חלק א · חלק ר״ט סימן ד׳

ועוד אני אומר אין מקום לקושיתו דמלח נימוח ונתבטל טרם שמגיע לידי איסור בישול לדעת הרמב"ם אם מלח כ"ש אפילו בגרגיר מלח אחד כשר וראיתי בספר מנחת כהן שתמה דאיסור מליחה הוא משום עיבוד ויש לעיבוד שיעור אם כן ל"ל תקריב דידחה שבת כיו' דבדעבד אפילו כ"ש כשר מהיכא תיתי ידחה שבת ואי משום דמצוה לכתחלה למלוח כלו מש"ה דוחה שבת עיי"ש ולענ"ד אין כאן קושיא מה גם דיש שיעור לעיבוד היינו לענין חיוב חטאת אבל גם פחות מכשיעור אסור מן התורה כמבואר במשנה למלך ר"פ ח"י מהל' שבת בשם רש"י והג"א ודלא כח"צ בתשובה עייש"ה משא"כ איסור בישול אין כאן כלל שכבר נתבטל טרם שבא לידי איסור אמנם י"ל דאינו חייב משום עיבוד אלא בשוהה שיעור מיל וכבר האריך בזה בעל שער המלך בהל' י"ט פ"ג הל' ד' עייש"ה ולא אוכל להאריך ואפילו המלח שהים משליך חוצה אני מסתפק אחרי שכבר כבוש במים והוי כמבושל וכי גרע מפירות ומדברים הנאכלי' חיין דדמי לבישול כמאכל ב"ד ואינו חייב עליו משום בישול לדעת הרשב"א ויתר פוסקי' וכ"כ הרדב"ז בחלק א' סימן רי"ג וזה לשונו וענין דבר הנאכל כמו שהוא חי אם יש בו משום מבשל בשבת לענין לענין מלקות אינו לוקה אבל אסור מדרבנן כו' תדע דבר שנתבשל כמאב"ד אינו חייב עליו בשבת יטעמא כיון דאיכא מאן דאכיל לי' הכי שוב לא מחייב על בשולו וכ"ש הדברים הנאכלי' חיים לכל אדם עכ"ל ולא עוד אלא אפי' לדעת הרמב"ם פ"ט מהל' שבת הל' ג' דס"ל דכל זמן שלא נתבשל כל צרכו חייב על בשולו עכ"ז בכבוש י"ל דהוי בכלל מה שסיים הרמב"ם שם דבר שאין צריך בישול כלל פטור עכ"ל ואחרי שהמלח הי' כבוש מעת לעת שוב א"צ בישול כלל ומלח שדברו רבותנו במס' שבת איירי במלח שלא נתבשל ולא הי' כבוש ראה זה חדש וצ"ע וחפוש בפוסקי'.