אמנם באמת נזכרתי דגם אליבא דהלכתא אוכל לחקור ולדרוש בספק שלי בענין לקט דהא אנן פסקינן באמת דהיכא דאיכא מגו שפיר יכול להיות שליח בחב לאחרים א"כ לאו מלקט גמרינן רק מסברה ואפ"ה יכולין לומר בלקט הוא גז"ה שלא ללקט לעני והכתוב לאו דוקא בבעה"ב משתעי רק אפילו בעני דעלמא כמו שמוכח מתוך הסוגיא למאן דסובר דרשה דקרא דלא תלקט דהא ר"ח יליף מכאן לעלמא דאפי' מגו לא אמרינן א"כ הגם דלא פסקינן כר"א בהאי דרשה מ"מ אליבא דר"א דא"ל האי דרשה ואפ"ה סובר בעלמא היכא דליכא מיגו יכול להיות שליח היכא דחב א"כ נשאר הספק אם גם בזה שעובר על לאו אם העני אינו עושה שליח אם יכול להיות שליח מצד ששא"כ ואין כאן עבירה א"ד כיון שהוא בלתי שליחותי' עושה עבירה אינו יכול להיות שליח כלל.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קפ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.