תשובה מאהבה חלק א · חלק קפ״ב סימן ז׳

ובספר א"ח על מס' פסחי' ראיתו בריש פסחי' במתני' באות י"א האריך דדוקא אליבא דר"י הגלילי ה"ל לאו הנל"ע דמצי לבטל אף בי"ט לדידי' כ' הר"י המשהא חמץ כדי לבערו אינו עובר עליו וגם הסוגיא דף צ"ה ע"א דקאמר חמץ הוי להנל"ע קאי אליבא דר"י הגלילי אמנם הרמב"ם כהלכתא דחמץ בפסח אסור בהנאה לא הוי חמץ נל"ע ושפיר לקי עיי"ש בארוכה קצת ובזה נלע"ד ליישב מה שתמה בעל הגהות משנה למלך על רש"י שם ד"ה ולא יראה ואם נראה תשביתוהו לעולם הוא בעמוד והשבת כל ימות המועד עכ"ל ע"כ צריכין אנו לומר דהאי עמוד והשבת היינו לבערו מן הבית דבזמן איסור א"י לבטל ולפ"ז קשיא לי' ממ"ש רש"י גופי' בריש פ"ק דפסחי' דף ד' ע"ב דהשבתה האמורה בתורה היא בביטול ואין לביעוד עיקר מה"ת כמבואר ב"י תל"א וזהו דעת הרמב"ם פ"ב כמ"ש מרן שם אמנם לפמ"ש בעל אור חדש דסוגיא דף נ"ה צ"ה קאי אליבא דריה"ג לדידי' ודאי השבתה היינו ביעור דלדידי' דחמץ מותר בהנאה ודאי ליכא למימר השבתה היינו ביטול כאשר הסכימו על סברה זו גדולי האחרונים כדבעינן למימר קמן אי"ה ויש סעד לתמכו דהרי הרא"ש והטור ורי"ו ושאר פוסקי' אשר דרכם תמיד שנמשכו אחרי דברי תוס' בכ"מ ומהתימה מדוע השמיטו כלם הך דינו של הר"י דהמשהא חמץ כדי לבערו אינו עובר עליו והוא חידוש גדול וגם הרב בעל שאגת ארי' סי' פ"א הרגיש בזה יען לפי דברי בעל א"ח דהר"י לא כתב כן אלא אליבא דריה"ג אבל לדידן דקיימ"ל דחמץ בפסח אסור בהנאה לא הוי חמץ לאו הנל"ע ואזלה הוכחת הר"י ויפה השמיטו אלא לפי דבריו צ"ע למה מביאים דברי הר"י בפסקי תוס' עיי"ש.