והרמ"א בתשובה חולק על מהרי"ק ומביא ראי' מבראשית רבה ויזבח יעקב זבחים לאלדי אביו יצחק ולא לאלדי אבי אביו שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו וכן פירש"י בחומש ומדקאמר יותר מכבוד אבי אביו ולא קאמר חייב בכבוד אביו ולא בכבוד אבי אביו ש"מ דגם בכבוד אבי אביו חייב אלא בכבוד אביו מחויב יותר וכן העתיק בהגהותיו לש"ע י"ד סימן ר"מ סעיף כ"ד וז"ל י"א דאין אדם חייב בכבוד אבי אביו מהרי"ק שורש מ"ד ואין נראה לי אלא דחייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו וראי' ממדרש גבי ויזבח זבחים עכ"ל ושם בתשובה הניח הדבר על פשרת מהרי"ק לענין קדישים שבן הבן יטול חלק אחד מן הקדישים ואבל על אב ואם יטול שני חלקי' וצל"ע קצת על הגהות הרמ"א שם סימן שע"ו סעיף ד' שכתב וז"ל ויש מקומות שאפילו יש אבלים על אביהם ואמם אומרים שאר קרובים אלא שעושין פשרה ביניהם שאין אומרם כ"כ קדישים כמו האבלים על אב ואם מהרי"ק שורש מ"ד עכ"ל וקשה לשטתי' בסימן ר"מ ה"ל לחלק בין שאר קרובים לבן הבן דמחייב בכבוד הזקן וכן בד"מ בסימן שע"ו העתיק דברי מהרי"ק בסתם שאין בן הבן מחויב בכבוד אבי אביו ובד"מ סימן ר"מ פקפק על דברי מהרי"ק ממדרש הנזכר והנה לכאורה פסק הרמ"א לענין כבוד אבי אביו צריך ביאור ממה דאז"ל במס' קדושין דף ל"א ע"א דשאל בן אשה אלמנה לר"א אבא אמר השקיני לי מים ואמא אומרת השקני לי מים איזה מהם קודם א"ל הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייב בכבוד אביך וכן הוא בש"ע שם סימן ר"מ סעיף י"ד והוא לשון המשנה סוף מס' כריתות אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו וקשה לדעת הרמ"א גבי כבוד אביו וזקנו למה יקדים כבוד אביו נימא נמי הנח כבוד אביך ועשה כבוד זקנך שאתה ואביך חייבים בכבוד הזקן אבל לפמ"ש הרמ"א עפ"י מדרש ורש"י צל"ע ולכך אני אומר דבר חדש ודאי במעמד שלשתן יחדו הזקן ובנו ובן בנו אם אומר לו אביו השקיני מים וזקנו אומר נמי השקיני מים אז אפילו אם נותן לאביו שורת הדין על אביו להשקות לאביהו הזקן מפאת כבוד אב ועתה ל"ל להטריחו לאביו לתת לו והוא יתן לאביו נותן הוא תכף לאבי אביו ומקיים כבוד שניהם כאחד הגם שמקדים זקנו לאביו זהו בעצמו מכבוד אביו שלא להטריחו אבל במקום דליכא ע"ד זה ודאי כבוד אביו עדיף והוא נכון לענ"ד.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
