תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״ח סימן ב׳

אחדש"ה כו' וע"ד שאלתו אם יש לבני בנים קדיש על זקנם בין שארי אבלים על אבותם או אם יש למצוא פשר דבר ביניהם ומעלתו נ"י האריך קצת במשפטי החלוקה ידע מעלתו כי שאילת הראשונים היא זו וכבר נשאל ע"ז במהרי"ק שורש מ"ד והרמ"א בתשובה סימן קי"ח ויעיין בס' אלי' זוטא על לבוש א"ח בסוף ספרו ואשיב על ראשון ראשון דעת מהרי"ק אף שאמרו ז"ל בני בנים כבנים לא כבנים ממש אמרו אלא לענין פ"ו דאהא קתני לה ועיין במס' יבמות דף ס"ב ע"ב וכן ראיתי במהרש"א חדושי אגדות שילהי מס' סוטה ועוד דעיקר הקדיש הוא משום כבוד אב ולא מצינו בשום מקום שבן הבן מחויב בכבוד זקנו ותדע דכן הוא שהרי בן הבן כשר להעיד לזקנו לדברי מר בר רב אשי כדאית' בפרק י"ב ומפאת ראי' זו' לבדנה דחה בעל א"ז את דברי הרמ"א בתשובה וכתב וז"ל ואין לדחות דברי הש"ס משום דקדוק במדרש עכ"ל ואני בער ולא אבין ראי' זו וכי בשביל שכשר לו לעדות א"י לזכותו מה ענין פסול עדות דקרובים שהוא בין לחוב ובין לזכות עפ"י התורה אצל ענין הזה שמזכהו וכי לדעת הפוסקי' דס"ל דקרובי אם כשרי' מן התורה להעיד א"כ הבן על אמו אין אומר קדיש ואין לחלק בין אם לקרובי אם ועיין בהרמב"ם פ' י"ג מהל' עדות ובח"מ סימן ל"ג ובאחרונים שם ובזה אמרתי צחות במה דאז"ל במס' סוטה דף מ"ט ע"א רב אחא בר יעקב איטפל בי' ברב יעקב בר ברתי' כי גדל א"ל אשקין מיא א"ל לאו בריך אנא והיינו דאמרי אינשי רבי רבי בר ברתך אנא ר"ל דוקא בעבור שהוא בר ברתי' שעפ"י התורה כשר להעיד שהוא מקרובי אם ולכך אינו מחויב בכבודו כדעת מהרי"ק ועיין לקמן אי"ה בד"ה אבל.