תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״ז סימן ו׳

והנה התנאי הראשון יפה דבר מעלתו הרב נ"י הגם דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם היינו לאחרים אבל יכול להחזיק עצמו במה שהוא שלו וכן נלע"ד שיכול אדם להתנות על דבר שלבל"ע אם תלה התנאי בזה אם לא קיים תנאו בטל המקח לגמרי ועוד בארתי בתשובה אחרת (עיין קל"ז ס"ת א') דעת הפוסקי' דיכול להקנות דבר שלבל"ע עם דבר שבל"ע והוכחתי שדעת הרמב"ם כן אמנם כן בקנין הראשון אבל בקנין השני מה נאוו דבריך במה קנה הישראל בחצי הולד שלא בל"ע דאמו מכורה כבר עכ"ז י"ל אעפ"י דאין אדם מקנה דשלבל"ע הא יכול לסלק עצמו מדבר שלא בל"ע ועיין תשובת מהר"מ ב"ב שמביא המרדכי ר"פ הכתוב גם תוס' והרא"ש והר"ן האריכו שיכול אדם לסלק זכותו דדבר שלא בל"ע ועיין קצת דיני סילוק מדבר שלבל"ע באה"ע סי' צ"ב ועיין בח"מ סי' ר"ט ס"ח בהגהות הרמ"א ואף דסילוק לא שייך רק בדבר שלא זכה בו כלל ובנ"ד כבר זכה הנכרי מקדם בולדי פרה זאת ואיך יכול לסלק ממנה ואין להאריך דעכ"פ מני ומינך תסתיים שבנ"ד יד נכרי באמצע ופטור מן הבכורה אלא שיש נ"מ רבתי ביננו כדבעינן למימר קמן אי"ה ועוד כבר האריך מהרי"ו בסי' ס"ט שמותר למכור לנכרי עובר מבכרת לפטרו מן הבכורה אע"פ שעדיין לבל"א כדעת הרשב"ם מובא בהג"א פ' מי שמת דחשוב עובר כאלו הוא בא לעולם לענין זת כשתלד קנה.