תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״ז סימן ה׳

אמנם במג"א א"ח סי' תמ"ח סק"ד כ' וז"ל מ"ש דאזלינן בתר דיניהם ק"ק דאמרינן בבכורות רפ"ב כרי שנתן לישראל בדיניהם קנה מאי בדיניהם שפסק להם תורה ומשמע דדיניהם לא מהני כו' וכ"מ ראיתי בשו"ת שער אפרים סי' ע"ט שכתב מה מקשה התלמודא מאי בדיניהן לימא ה"ק שנתן לו המעות בדיניהם דהיינו שקנה שמה בנימוסי הנכרים אף שבדיני ישראל לא קנה הישראל מ"מ כיון שבנמוסיהם הוי קנין אזי חייבי' בבכורה אלא ודאי מוכח שנימוסי הנכרים לקנין בכור אינו מעלה ואינו מוריד ועיין בשו"ת צ"צ ס"ס קכ"ט וראיתי בשו"ת מהר"מ א"ש חלק שני סי' נ"ב רצה לתרץ קושייתם וכתב וז"ל ובאמת אינה קושיא כלל דס"ד דהמקשה דכסף קונה בדין תורה בישראל ואם המנהג נכרים נמי כן פשיטא דקנה וכי בשביל שהמנהג התגרים כן הוא וגרע כחו ולכך פריך שפיר מאי בדיניהם ומשני בדיניהם שפסקו להם תורה מיד עמיתך במשיכה הא בנכרי לא מהני משיכה אלא כסף דוקא וזהו פשוט וברור עכ"ל במחכ"ת שגה ברואה הא סלקא אדעתי' דהמקשה דמשיכה בעי מדקאמר ועוד ישראל מישראל יוכיחו דגופי' קני לי' בכסף וממונו במשיכה הגם דתלמודא לא מסיק זה אלא בועוד ישראל מישראל כו' ר"ל איך אפשר למילף מגופי' דהא ישראל מישראל יוכיחו ואיך נוכל לומר דס"ל הכי כיון דאכתי לא ידע דרשת אביי מנא לי' לחלק בין ישראל לנכרי לענין זה ויש לישבי דבריו על צד הלחץ והדחק ואינו כדאי לדחות קושית שני גדולי' ואם הי' רוצה לדחות הקושי' י"ל נהי דבזה"ז בדיניהם נגמר המקח בכסף אפשר בזמן התלמוד הי' במשיכה עכ"פ רוב גדולי האחרוני' אנשי השם צדדו להקל לפטור מבכורה אם יש להנכרי זכי' אף בדיניהם.