תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״ז סימן ז׳

ומשולי האגרת שכתב ר' אייזק צוקר נראה שהי' סמוך ללידה יש לסמוך על הגדולים שרוצים לחלק בין נגמר העובר ללא נגמר העובר והא דנגמר לגמרי וסמיך ללידה כמאן דמנח בדקולא דמי' ובהוכר העובר עיין בש"ע אה"ע סי' מ"ם בח"מ ס"ק י"ד ובב"ש אמנם כבר דחה דבריהם מהרי"ו שם בשתי ידים דפריך התלמודא בפ' אלמנה לכה"ג דאמר שמואל זו דברי ר"י וליי לא ס"ל והאמר שמואל המזכה לעובר כו' וכן בפ' הערל דאר"י מצרי שני כו' ומקשה והאר"י הפריש חטאת מעוברת כ' ושם ב"ב דמקשה על ר"ה אם ילדה אשתך זכר כו' בכלן ה"ל לפני דאיירי סמוך ללידה עיי"ש אמנם ראיתי במרדכי שכתב בסתם וז"ל יכול לקבל המעות מנכרי ולמכור לו העובר ולא הבהמה לעוברה וגדולה זו מצאתי בהג"א פי' הזהב ח' וז"ל הלכך נראה בעיני ישראל שיש לו בהמה מבכרת מותר לו לישראל לקבל מעות מן הנכרי ולמכור לו העובר אע"ג דלא משך הנכרי ולהפקיע מבכורה וחוזר וקונה מן הנכרי לאחר שיולד הואיל ואינו יכול למשוך העובר מעות קונות ומשיכת האם אינה מועלת לעובר אלא בכפותה ומטעם חצר ואע"ג דאי כפת ומשכה הי' קנה לעובר אפ"ה הואיל וגוף העובר א"י למשוך אלא ע"י משיכה דבהמה המעות קונות כו' הנה כל התירים האלה אינם מועילים אלא אם הולד ראוי לגדל ויש תפיסת יד נכרי בו אבל אם אינו ראוי לגדל הוברר למפרע דשל ישראל הוא כמו שדבר מעלתו הרב נ"י דברים של טעם ודעת תורה בדיני ברירה ולא מצאתי מקום להקל עכ"פ פתחתי פתחי' להקל גם נלע"ד להצטרף גירסת הרמב"ם שהיתה לפני הראב"ד והרמב"ן והרשב"א והר"ן דבכור בהמה טהורה אינו נוהגת אלא בארץ ועיין בכ"מ פ"א מהל' בכורות הלכה ה' עייש"ה ועיין ספר המצות להרמב"ם מצות ע"ט וכן ראיתי בהרא"ה בספר החינוך מצוה ח"י וז"ל ונוהגת מצוה של קידוש בכור בהמה טהורה מדאורייתא בא"י בלבד כו' ומדרבנן אף בח"ל עיי"ש גם לא מצאתי מפורש בלשון השאלה אם הי' ברור שהיתה הפרה מבכרת אם היו משמרין אותה משעה שנולדה אם אנו מדברים על בכור ודאי או על בכור ספק כ"ז כתבתי בהשקפה הראשונה כפי אשר פלט הקולמוס בעמקי שפה וכבדי לשון וה' אלקי' נתן לך לב חריף ונבון דעת שיבור לו דרך ישרה שים נא עיניך על מה שכתבתי הכ"ד אביך וחמיך השש והשמח בתורתך. הק' אלעזר פלעקלס.