והוא מדברי הרמב"ם פ' יו"ד מהל' גירושין הל' י"ח (והרא"ש בתשובה הובא בטור קמ"ט) שכתב שם בעדי יחוד שהוא רק ספק קדושין ובאם קדשה אחר צריכה גט משני וע"כ ליכא למימר דהספק הוא שמא לא בעל לשם קדושין רק לשם זנות דא"כ גם בראו העדים שבעל ליכא רק ספק ובאמת כ' שם הל' י"ז בראו שבעל הוי קדושי ודאי א"ו דהספק הוא שמא לא בעל וא"כ ע"כ סבר הרמב"ם דלא הוי ממש כאש לנערות דאין לספק כלל וא"כ אי אמרינן דבקדושין צריכי' ראי' ממש והיחוד הוא ראי' ממש א"כ ממנ"פ אי הדבר באמת ברור ממש כאש לנעורת תהי' מקודשת ודאי ואי אין הדבר ברור א"כ גם ספק לא הי' דאת"ל דבעל מ"מ העדים לא ראו והוי קדושין בלא עדים ולאו כלום הוא אלא נראה ראי' ברורה דבקדושין צריכי' רק אומדנא טובה הגם שיש באפשר שלא נבעלה מ"מ כיון דע"פ אומדנא דעת העדים היא נבעלה הוי ס"ק והואיל והוא אפשר ג"כ שלא נבעלה מש"ה צריכה גט משני ודוק.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״ב סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.