תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״ב סימן ז׳

דהנה בתשובה מהר"מ מחלק בין מה דאמרינן בגיטין ההע"י ההע"ב בין שאר אומדנות דהתם איכא למימר אש בנעורת וע"ד שלבו גס בה ועוד דהתם אינן יכולין לראות כמכחול בשופרת דגנאי הוא לה ועלינו לברר אם רוצה לומר דהתם בההע"י אינו נכנס כלל בגדר אומדנות אבל הוי ראו ממש דמעשה היחוד הוא מעשה הביאה בעצמו דאש בנעורת כו' אבל באומדנות הגם שהמה טובות מאד ומוכיחות ממש מ"מ הוי רק ידעו ולא ראו ולא מהני או די"ל דגם בההע"י נכנס בגדר אומדנות ומהר"מ מחלק רק בין אומדנות שאינם טובות כ"כ ולסברה השנית נוטה דעת הגאון בעל הפלאה שמשוה דעת הגאונים באמרו דהיכא שעדים ראו טבעת יוצא תכף בשעת מעשה מתחת ידה כ"ע סבורי דחוששין לקדושין מוכא דמהר"מ מחלק רק בין אומדנות טובות וברורות ליתר אומדנות שאינן טובות כ"כ אבל באמת גם בקדושי כסף אם נמצא ברות וטובות חיישינן ולסברה זאת נוטה דעת הב"ש דסובר דגם בעדי יחוד נכנס בגדר אומדנא רק שהוא אומדנה יותר ברור מ"מ לא יצא מגדר אומדנא רק שהוא אומדנא יותר ברור מ"מ לא יצא מגדר אומדנא ואפ"ה היא מקודשת ומוכח דלא בעינן בקדושין ראו ממש אבל בראו אומדנות הוי נמי כמו ראו גוף המעשה ולפ"ז שפיר מדמה לד"מ כמו שאזלינן בהתאמתת הדבר בד"מ בתר אומדנא וא"ל אפ"ה הוי רק ידעו ולא ראו המעשה ממש ואפ"ה אמרינן דאומדנא הוי כמו ראו ומסולק קושי' הגאון בעל או"ת ודברי ב"ש על מעמדם עומדים קמים גם נצבים כראי מוצקים באין נפתל.