(ואחרי בינותי בספרים ומצאתי בתומים סי' צ' ס"ק י"ד גם הוא השיג על הב"ש בזה דשאני ד"מ דלא אברי סהדי אלא לשקרא ובקדושין העדים גזרת המלך ובסברה זו מבאר דברי תוס' מכות ו' ע"א ד"ה אר"י דבד"מ א"א לומר ההיקש דאם נמצא א' קרוב או פסול דעדותן בטלה דעכ"פ נתברר לב"ד האמת דלא איברי סהדי אלא לשיקרא משא"כ בד"נ בעינן עדות גמורה כעובדא דשמעון בן שטח וכי נימא זה מודה בב"ד או בעדים דחייב לא יתחייב מהיקשא וד"נ עייש"ה דברים של טעם ואני תמה עליו א"כ ר' דפליג על ריה"ג ואמר א' ד"מ וא' ד"נ לא ס"ל הך סברא ומה יענה על פסק הרמב"ם פ"ה מהל' עדות הל' ג' וז"ל מה שנים נמצא א' מהם קרוב או פסול בטל עדות אף שלשה כו' בין בד"מ ובין בד"נ ועיי"ש ולולי פי' הגאון בעל או"ת לק"מ לפי' תוס' אליבא דר' כאשר כתבתי בס"ד בחדושי מכות ועייש"ה בתוס' ד"ה שמואל ועיין בחדושי הריטב"א קדושין דף מ"ג ע"א דוק ותשכח ואין כאן מקומו).
תשובה מאהבה חלק א · חלק קע״א סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
